שביעי של פסח רוח הנופלים נשארת איתנו
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
שבת חול המועד פסח קוראים את חזון העצמות היבשות שחווה הנביא יחזקאל. זהו גם חזון אשר מבטיח שרוח-המתים תמשיך להתגלגל אלינו, להשפיע על חיינו, ואנו נעבירה מדור לדור לנצח.
אָמַר ה' לָעֲצָמוֹת המתים ולנו: "נָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם. אל אַרְבַּע רוּחוֹת השמים באה רוּחַ-הַהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ. לא אָבְדָה תקוותכם. מקִבְרוֹתֵיכֶם עולה רוחכם. ואתם החיים תנחוה. וימשכו חיי רוח-המתים לעד. כִּי אֲנִי השם דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי כה בבריאת העולם. ורוח-האדם למדה לָדַעַת טוֹב וָרָע מה הם. כי ברוח טובה נעשה העולם גן-עדן, וברוח רעה גהינום.
בימי פסח הללו מברכים על הטל. הקשור לתחיית רוח המתים כדברי הנביא ישעיהו: יִחְיוּ מֵתֶיךָ הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ. הטל הוא כוח-הרכות, טל-גבורות, כי באמצעות הטל, גם צמחים באזורי יובש, כמו עצמות המתים, מקבלים לחות המסייעת להם להתקיים. ואנו קוראים: שָׁאַתָּה הוּא ה' מַשִּׁיב הָרוּחַ אלינו וּמוֹרִיד הַטַּל. ובכוח הרכות ניוושע.
שום חומר אינו נצחי. את זאת חווה חנניה בן תרדיון, שחי בזמן שגזרו הרומאים שאסור ללמד תורה. הוא לא וויתר וסופו שנתפס והוצא להורג בשריפה, הוא וספר התורה ממנו לימד. לאט ובעינויים יצאה נשמתו. וכששאלו אותו חבריו: "מה אתה רואה חנניה?" השיב: "הקלף עליו כתובה התורה נשרף, אך האותיות פרחו לחלל העולם, והן הן הרוח נצחית."
על בסיס זה מציעים החוקרים רובין, מלכינסון וויצטום לאבלים, לשאוב כוחות מרוח הניפטר ואף להמשיך את דרכו עבורו ועבורנו.
עת מדיטציה ותפילה, נַעֲשֶׂה נִשְׁמָע ונלמד מנסיון (מתוך סיביטי-גל-שלישי)
חיזוק ההרגל לפעול בכוח-הרכות: עם שחר נצא לכמה רגעים, לפגוש את אגלי-הטל הממתינים לנו כמעט בכל יום. נתבונן באבן, עלה, פרח ואף מעשי ידי אדם. כולם זוכים מחסד טל-גבורות. אפשר ללחוש ממילות הפיוט: טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה, לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה, בְּטָל. כָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ, גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ, בְּטָל. מַשִּׁיב רוּחַ-האדם בְּטָל.