21. פרשת תרומה למלחמה. סוד הזוגיות יהודי-ישראלי

פרשת תרומה  למלחמה. סוד הזוגיות של יהודי-ישראלי

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

יותר ויותר שעות יש ביום. יותר זמן לערנות היקום.

מעל ארון הקודש שהוא אחד מסמלי הברית בין אלוהים לאדם, נמצאים שני כרובים הסוככים בכנפיהם על הכפורת. שני הכרובים פונים זה אל זה. שני הכרובים הם שנים. בעת רצון לשיחה פוריה של סליחה וכפרה, המסוככת ומגינה עליהם. ברגע אינטימי זה של נוֹעָדוּת זה לזה, נועד גם אלוהים: טָרְחוּ על היחד,  זכו ושכינה ביניהן. היו לְטִרְחָה זה לזה, לא זכו ואש אוכלתם.

   וזוהי העדות על הדרך בה שניים יכולים להיות שניים נועדים זה לזה:  וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב... וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו...  וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה. וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים...  קירבה עמוקה תתרחש, גם אם היתה פגיעה אחד בשני. הפוגע מבקש סליחה, הנפגע סולח. הפוגע מוסיף ומכפר על הפגיעה והנפגע מוחל.  

   כך ראה זאת גם רבינו בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה שהיה פילוסוף ודיין יהודי שחי בתחילת המאה ה-12 בספרד בתקופת תור הזהב. גם הוא ראה הקבלה בין מראה הכרובים ליחסים בין אישיים משמעותיים.  ...והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה כדי לקבל מלמעלה, והיו פניהם איש אל אחיו... כחובת זכר עם נקבה... כאהבת האב לבנו.

   וכך במילותיו של מרטין בובר: מי שיוצא בכל ישותו אל הָאַתָּה, ימצא אותו ונפגש בצלם אלהים חיים ומכאן מלמד בובר: זוגיות היא משל לכל התקשרות, שותפות ושיח. זוגיות היא דרך חיים. השותפות היא דרך חיים, השיח הוא דרך חיים להעמקת ההבנה של "סוד השיח" וסודות הבריאה.

ארבע פרשים יוצאים מן הָאַיִן ויוצרים אפוקליפסה.

היזהרו מחיצי הזלזול, במקומם, הביעו חשש, דאגה, מילים טובות.

היזהרו מחרב הביקורתיות, במקומה, בקשו בקשות, הביעו רצונות, געגועים.

היזהרו מרעב לחמלה, במקום להיות צודק עשו פשרה. גמלו חסד.

היזהרו מאימת הבדידות, כי יש בה קנאה ונקמה. השקיעו בשייכות בנתינה.  

יותר חמימות שמש בעולם. יותר אור לראות את יפיו.