פרשת נשא. חטא המלחמה
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
פירות הקיץ הראשונים מופיעים, משמשים, אפרסקים, דובדבנים, קצת אבטיחים. אפשר להנות ולברך שהחיינו.
בפרשה נאמר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, לִמְעֹל מַעַל בה', וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. אבל זה לא אבוד. הִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בפעולות פיצוי לנפגע ותיקון עצמי. זוהי הַכַּפָּרָה.
חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם נאמר במגית איכה. זהו החטא המרכזי שמצאנו במשנת רבי אליעזר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם. שֶׁאֲפִלּוּ עָשָׂה אָדָם כַּמָּה מְצַוּוֹת וְלֹא עָשָׂה שָׁלוֹם, אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. זוהי החטאה של תורת השם: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. מלחמה שלא למען שלום אין בה כלום.
זהו התפקיד שֶׁיִּעֵד ה' לעם-ישראל: בשורת שלום עולמי וצדק חברתי. כדברי ישעיהו: וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם. וכדברי מיכה: שלֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב. זהו החטא: לנצח במלחמה.
המועד הבא יהיה תשעה-באב, יום חורבן בית-המקדש. המצור על ירושלים נמשך שנה-וחצי. בזמן הזה היו הזדמנויות רבות להסכמי שלום עם הבבלים. אז לא קרה! והיום?
בקום המדינה אמר בן גוריון: ההיסטוריה לא זיכתה אותנו בכוח. אלא בלהיות אור לשלום: ה' עֹז כוח, לְעַמּוֹ יִתֵּן. ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בכוח השָּׁלוֹם. כך גם ז'בוטינסקי: מטרת הציונות היא כי מציון תצא תורת השלום. לכן סמל המדינה יהיה מנורה ועלי-זית: אור לשלום.
בפסח שלפני החורבן נזכרו היהודים בחירות, תוך כדי פרפורי הגסיסה של העם. בשבועות הם קיבלו ונזכרו מחדש בתורת השלום של השם, אבל הסכם עם הבבלים לא היה. אט אט אנו הם צעדו לחורבן. ואנחנו לתשעה באב. על חטאי מלחמה אפשר לכפר באמצעות שלום.
כרגע דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת רק חלקית.
עדיין יש חג ומוֹעֵד. לא כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִים.