תחילת שנת הלימודים לילדים, להורים ולמחנכים. קשרי חמלה אמון ותקווה. המודל הפיני. מאת יששכר עשת
מחר חוזרים לבית הספר. כבר הכל פחות או יותר מאורגן. הציוד, ההתארגנות להקטנת הידבקות קורונה. אפשר עוד לשפר את ההתארגנות.
אבל לא נשכח את ההתארגנות הפנימית של כל ילד, הורה ומחנך.
לילדים שמחת חיים.
להורים פחדים קיומיים.
ולמחנכים, הם בקו החזית. קיבלו צו שמונה ללא ביטוח חיים מספק למקרה שיחלו או שיהיו נכים או שימותו.
נתפלל לשלום המחנכים. הם כמו הרופאים המלאכים שלנו.
נתפלל לשלום שמחת החיים של הילדים.
נתפלל לשלום הקיום של ההורים: פרנסה, בריאות וקשרים.
עכשיו הזמן לשים לב ולהשקיע בקשרי חמלה, אמון ותקווה של כולם עם כולם, הורים מחנכים וילדים. החששות מכל עבר כבדים. ארגון ללא קשרי חמלה, אמון ותקווה לא יועיל. קשרי חמלה, אמון ותקווה יגבירו את ההיענות של כולם לציית להוראות השמירה על הבריאות. למה? מתוך אכפתיות לזולת, לא מתוך רצון לדאוג לעצמי אלא מתוך רצון לדאוג לנפש האחרת.
משרד החינוך אמור לעסוק בנוסף להתארגנות גם בטיפוח קשרי חמלה, אמון ותקווה בין כולם כולל בין פקידיו למחנכים.
ילד שובב הוא ילד מלא שמחת חיים. הוא לא ילד עם בעיית משמעת. ילד שמח ירגיש בטוח עם מחנך חומל, שמאמין בו ומלא תקווה שזה הילד יהיה לאיש החי חיים משמעותיים בעלי ערך לסביבתו.
הורה מודאג הוא הורה אחראי. הורה אחראי ירגיש בטוח שהמחנך חומל, מאמין ומלא תקווה כאשר הוא חי עם ילדם את שעות הלימודים, וכאשר הוא קשוב ודאגותיהם.
מחנך מבוהל הוא מחנך שמחובר למציאות. ילדים והורים שיתמכו במחנך, שיבינו לליבו. שיכבדו את היותו בקו החזית, יאפשרו למחנך לגייס את הכוחות שנותרו בו למען חמלה, אמון ותקווה לילדם.
מערכת החינוך הפינית מתאפיינת במעט שעות לימוד, ושיעורי בית, עידוד לעצמאות בחשיבה ובפעולה של הילדים והמחנכים, ואמון בילדים ובמחנכים. מחנכים ממשיכים עם הילדים שנים רבות. הקשרים הם חמים, מעודדים עבודה עצמית, כישורי התמודדות עם קשיים, סקרנות ושיתופי פעולה. לא הישגים, ציונים ותחרות. בין המחנכים, הילדים וההורים מתקיימת ההדדיות ותמיכה משולבת באיתגור.
כולנו רקמה אנושית אחת.
נתפלל להרבה אהבה, ואכפתיות לזולת.
נתפלל שיהיה מרחב נשימה מספיק לשמחת חיים, אהבת האחר, סקרנות.