35. ל"ג בעומר במלחמה סביב המדורה

ל"ג-בעומר במלחמה מסביב למדורה.

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

   מסביב למדורה יושבים מתפללים המגינים על חיי-הרוח. ויושבים גם חיילים נחלאים, לוחמים המתיישבים בגבולות, חורשים אדמות, חיים בשיתוף וכך שומרים על האדמה. ל"ג בעומר מציין את רוח רבי שמעון בר יוחאי וספר הזוהר, ואת יום הקמת תנועת בר-כוכבא, השומר-הצעיר, בני-עקיבא, הפלמ"ח, הגדנ"ע וצה"ל. אלו הם ארגונים שידם האחת עושה בַמְּלָאכָה-חורשת וְאַחַת מַחֲזֶקֶת בַשָּׁלַח-ברובה.

   ואם נרצה לחיות בשלום עם הערבים הנה מה שמספר ש"י עגנון על ל"ג בעומר:  אנשי הגולה באו לארץ-ישראל כדי לחדש את ההילולה בקבר רבי שמעון בר יוחאי. והנה בפתח המערה עמדו ערבים וסיפרו כי בשנים שלא באו יהודים, הם הדליקו אש על קבר הצדיק.

   במסכת-שבת אנו קוראים דיונים רבים אודות חטאים העלולים לפגוע בבריאות האדם ואף להביא למותו. הגמרא מבינה שאדם אינו מושלם ומציעה לא לַחְטֹא בפגיעה עצמית: אַל יעמוד אדם במקום סכנה. הגמרא מבקשת לא לסמוך רק על העולם הרוחני שלנו שזהו הנס. והיה וכן חטאנו והסתכנו לחינם, עדיין יש דרך להיחלץ מן הסכנה באמצעות עורכי הדין-הפרקליטים, שהם תורה ומעשים טובים, כלומר חיי-רוח משולבים בחיים במציאות.  בהמשך מופיע מדרש המדגיש את הסכנה שיש בחיי-רוח שאינם משולבים בחיים במציאות. והוא בהקשר לל"ג בעומר.

   כשקיסר רומי גזר להרוג את רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר הלכו השניים להתחבא במערה. שתים-עשרה שנה נחבאו, למדו תורה והתפללו. משחלפה הסכנה, יצאו מהמערה. נאמר עליהם שבכל מקום כשראו אנשים מזניחים חיי-רוח ועוסקים לפרנסתם במציאות, יצאה מעיניהם אש ושרפה הכל. יצאה בת קול ודרשה שיחזרו למערה, כדי לא להחריב את המציאות היקרה שנבראה על ידי ה'. ישבו במערה עוד שנה ובת הקול שחררה אותם. ואז, בכל מקום שרבי אלעזר היה שורף רבי שמעון היה מכבה.

   אמר רבי שמעון לבנו אלעזר ולנו:  די לעולם שאני ואתה ועוד כמה בודדים שעוסקים בחיי רוח כראוי. כל השאר טוב שיהיו עסוקים במציאות החומרית.

(בתמונה גרעין הנח"ל למשגב עם סביב המדורה ועם הגיטרה זה אני)