פרשת וישב במלחמה. מְבַכִּים את המתים
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
הגשם והלחות מֵחַיִּים בפינות חשוכות ושלוליות עומדות, פטריות עובש וטחב.
החלומות של יוסף הם על הטוב והרע. על הצדיק והרשע. על הניצל ועל המומת. על שַׂר הַמַּשְׁקִים ועל שַׂר הָאֹפִים שבידיהם להרוות ולהזין, להצמיא ולהרעיב.
מסע זה מוביל בכל מקרה להרג. גם אם היום אני חי. כי מי יבטיח לי שגם מחר אחיה. והדרך מלאה במתים השוכבים לצידה, ואנו בוכים ומתאבלים על מתינו ונותרים שיר, תפילה, געגוע וציווי להמשיך ברוח דרכו ודרכה.
בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי אֶל עֵבֶר הַשְּׁלוֹשִׁים וְיוֹם הַשָּׁנָה
לָקוּם בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי וְלִצְעֹד שֶׁבַע פְּסִיעוֹת עִם רוּחוֹ.
גַּם הָעוֹלָם נִבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים,
וְהַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הִתְיַיחֵד, הִתְקַדֵּשׁ.
הַפְּרָחִים בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ מִשְׁתַּחֲוִוים לְךָ.
צִיפּוֹרִים עַל עֵץ שׁוֹקְטוֹת לְרֶגַע בְּסַקְרָנוּת.
אֶצְלֵנוּ הַקֶּבֶר הוּא בְּחֵיק טֶבַע הַמְּצִיאוּת,
עִשְׂבֵי בַּר רַעֲנָנִים מְחַבְּקִים
אֶת הַגּוּף הַשָּׁב אֲלֵיהֶם.
הָרוּחַ הִשְׁתַּחְרְרָה.
כָּעֵת סְפוּגָה הֵיטֵב בְּאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
וּמְחַבֶּרֶת אוֹתוֹ לָאֲדָמָה.
מוֹסִיפָה קְצָת נֶצַח
לַמְּצִיאוּת הַקְּצָרָה.
העובש על הטחב רעיל, אבל אחד מסוגיו משמש ליצור הפניצילין. כך שבסיכונים יש גם סיכויים.