9. פרשת וישלח למלחמה. הרוע שבתוכנו ואשמה

פרשת וישלח למלחמה. הרוע שבתוכנו ואשמה

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

האדמה המתרככת מאפשרת לניצנים לבקוע ואת המציאות בשלל צבעים לצבוע.

אם כאן ועכשיו נוכל לשאת אשמה, נזכה להתעלות אומר לנו מרטין בובר. יש כאן תהליך ריפוי נפשי אמיתי. מי שמכיר ברגש האשמה הוא אדם. אדם הוא יצור השואף לפעול בדרכי שלום, אבל המערכת העצבית עלולה להפנים את רע על ידי השפעות מזיקות של מקורות סמכות. קול המצפון נאבק נגד רע זה קורא לנו להתחייב לשמור על אנושיות, לפחות על ידי בקשת סליחה ומחילה, ותיקון דרכנו. זוהי ההתעלות.

   כך התפלל יעקב שנעשה איש שלום, אך גם היה מודע לרוע שעדיין מקנן בו. מתוך צניעות ואנושיות הוא לא בטוח שכל המתנות שקבל מאלוהים אכן מגיעות לו: קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ. בעבודה קשה, בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, תיקנתי את דרכי. אבל עדיין הרע מקנן בי. וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. עכשיו בתוכי יש שני מחנות מחנה השלום ומחנה הרוע. הַצִּילֵנִי נָא...

עֶת מֶדִיטַצְיָה וּתְפִלָּה, נַעֲשֶׂה נִשְׁמָע וְנִלְמַד מִנִּסָּיוֹן  (מתוך טיפולי CBT ו-ACT)

לפגוש את האשמה: אם הרגשנו אשמה נעצור כדי לפנות זמן מה לעצמנו ונרגיש את האשמה. המצפון התעורר. נודה לו בליבנו ונדע שעדין בני אנוש אנו. המצפון העיר את עולמנו הפנימי, ואנו מוזמנים בחמלה לסרוק את תוכנו, כדי לגלות איך ניתן היה לפעול במצבים מסויימים בדרכי נעם ושלום, כדי לממש רצון או להגן על עצמנו. ניתן לחמלה העצמית להגן עלינו מפני בקורת עצמית, ונחפש בתוכנו מהו המעשה הנכון לעשותו במצב מסוים שנוצר. קרוב לוודאי שלא מיד נגלה את המעשה הנכון... 

   ברגע מסוים נרשה לעצמנו להשתחרר ונחזור ליום-יום העסוק שלנו. נבטיח להקשיב לקול האשמה אם תתעורר שוב. היא הרי תעודד אותנו להיות מחויבים להמשיך לחפש את המעשה הנכון לאור ערך השלום, עד שימצא. נברך על ניצוץ האנושיות ששמרנו בתוכנו. התעלנו מעט. 

ביצי שבלולים יבקעו בחורף הלח, המאפשר להם חיים לאט ובנחת.