95פרשת קרח אנשים נלחמים והטבע מנחם
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
בקיץ אנו יודעים לבטח כי בסתיו הטבע שוב יתעורר כמו בכל שנה. גם בחילוקי דעות ומלחמה נדע לבטח כי שלום יתעורר כמו אחרי כל חילוקי דעות מלחמה.
הטבע לא זקוק לעזרת האדם להתעורר, רק שלא נפריע. זוהי מחזוריות החיים. השלום זקוק לאדם כדי להתעורר. זאת אמר לנו הנביא מיכה: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב? סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.
בפרשתנו, בלב חילוקי הדעות שהסתיימו במוות, סימני הטבע מקשטים את המוות באותיות פריחה ושלום: הִנֵּה פָּרַח מַטֵּה (גבעול) וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. הנה אוסף החקלאי דָּגָן מִן הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה (כדים מלאי תירוש ענבים מן הגפנים) והַיָּקֶב ושמן יִצְהָר מעצי הזית.
הם הם תזכורת חיה ומלבלבת לנבואת אחרית הימים של הנביא מיכה: לֹא יִשְׂאוּ אדם ועם לאדם ועם חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה, וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד.
טשרניחובסקי כואב את מחיר הפריחה: רֶאִי אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד. פִּרְחֵי פְּרָחִים (מיטב הבנים) בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד. אַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתּוֹ! בָּרוּךְ קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כֹּפֶר חַיֵּינוּ.
אורי אסף שם לב כי בַּמִּשְׁעוֹל, שֶׁבּוֹ דּוֹרְכוֹת רַגְלֵינוּ, בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו הָעֶשֶׂב לֹא יִבֹּל. לכן שׁוֹתְקִים, נֶאֱהַב, כי אנו מאלו ש אֵינָם יוֹדְעִים לוֹמַר אַחֶרֶת, כַּמָּה יָפֶה פּוֹרֵחַ הַלִּילָךְ.
דורית צמרת אומרת לנופלים: מִן הֶעָפָר הַמַּר הָעִירִיּוֹת עוֹלוֹת. זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִּת, אַתֶּם אֵינְכֶם וְלֹא תּוּכְלוּ לַשּׁוּב. הַשְּׁבִיל עִם הַשְּׁדֵרָה, וּבַשָּׁמַיִּם עַיִּט. אַךְ הָחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב.
יובב כץ הקשיב: זורם הירדן, בין גדות יעבור, פריחה את העמק נושקת. ביתי, האם את בוכה או צוחקת?