שבת שובה לזיכרון של 7.10.23
לכבוד הנלחמים והנאבקים בחזית, ביום-יום ובשביה
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
השבת שלפני יום-הכיפורים היא שבת "שובה". תהליך התשובה הוא תהליך השינוי שנעשה בבואנו לתקן הרגלים ולרכוש הרגלים. על אלו מצביע הנביא הושע. הריב עם ה' הוא על שלא משלבים צדק חברתי, פרנסה מיגיע כפיים ואהבת ה': וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָהֹ. זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד, נִירוּ לָכֶם נִיר. עֵת לִדְרוֹשׁ אֶת ה', כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח וְדַעַת ה' מֵעֹלוֹת שהם הקרבת קורבנות בבית המקדש והקרבת קורבנות אדם במלחמות מיותרות.
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ (ותורתו) כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ. אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם. אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה. מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' שהם הצדק החברתי, דרכי הנעם והשלום. מנשה רבינא אמר זאת בשפתנו: אני באנו, שבנו ארצה, לבנות ומזה להיבנות.
זלמן חן אמר לחלוצים ששבו לארץ: הביטו וראו מה גדול יום זה. אש יוקדת בחזה. המחרשה שוב פולחת בשדה. את, מכוש, טוריה וקלשון, התלכדו בסערה המדליקה האדמה, בשלהבת ירוקה.
יוסף חיים ברנר קרא במקביל לנביא הושע: שובה לעבודה אנושית, עבודה חקלאית, עבודה חינוכית, עבודה אומנותית. יצאנו מעבדות הגלות לחירות. החופש הוא בעבודה. האדם העובד אינו תלוי בדעת אחרים והוא חופשי. העובד באמת, הוא כבר בזה בן חורין. אין הוא מתפטר בזה מכל סבלון-האדם, אבל הוא איננו כבר בגלות, התלויה בכספי אחרים.
שוב שבנו אל המלחמה, אל ההרוגים, אל ההרס. אל חששות ההורים והנשים והילדים המצפים לשוב יקיריהם משדה הקרב. שובה הביתה אל חיק המשפחה והקהילה. שובה אל הצדק החברתי הסוציאל-דמוקרטי, על בסיסו קמה מדינת-ישראל. שובה אל היהדות החמימה, הרכה, החומלת, שוחרת שלום ואחוות-עמים.