120.פרשת וישלח ויסלח

פרשת וישלח ויסלח

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

יעקב מתחנן לסליחה מא-לוהים: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ. עברתי את הירדן בדרכי אל הארץ המובטחת, ארץ דרכי-נעם. בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, דרך קשה של נדודים, צולע ורק מקל הליכה לי לעזר."

   וממשיך יעקב "הרי הבטחת לי חיים, וְעַתָּה בעולמי-הפנימי, אני קרוע בין שְׁנֵי מַחֲנוֹת/רצונות. מחנה השלום מול מחנה המלחמה. הַצִּילֵנִי נָא מִיַד רצונות המלחמה. יש בהם כוח פיתוי רב. יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא רצון זה וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים." בדיוק מה שאמר ה' לקין: לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּו, במאמץ גדול.

   רבי נחמן מברסלב אומר שמחפשי שלום פועלים מכוח עזות-קדושה. לעומת מחפשי מלחמה כדי להשיג שלום, גם להם יש כוח והם פועלים מתוך עזות-קליפה שהיא ריקה. כך לחשו למצביא הרומאי שנכנס לרומא עטור תהילת ניצחון: "ככה חולפת תהילת עולם", כלומר תהילה, עושר וכוח אינם נצחיים. 

   עזי-קדושה מתגברים על בושה לדבר על שלום. מעיזים לומר דברים אלו גם אם הם לא מקובלים. עומדים  מול בקורת, לעג, דחיה. מסתכנים לעשות שלום באמצעות התנגדות-לא-אלימה. סולחים. מברכים ב"לך לשלום". זוהי גבורה/עוז מתוך ענווה. כי כל אחד בתוכו עלול להתפתות למלחמה וניצחון. נחי אלון מספר לנו כי מאז 1990  כבר התקימו 120 מאבקים-בלתי-אלימים. שני-שליש מהם הסתיימו בשלום. באותה תקופה התקיימו 40 מאבקים-אלימים, ורק שליש מהם הסתיימו בשלום.

   עזי-קליפה חצופים, יהירים, מתריסים, מאמינים שרק בכוח עושים שלום. האמת שלהם היא אמת של קליפה, ללא תוכן אנושי. אבל זה מפתה לנצח ולשלוט. הורה טוב יפעיל כוח על ילדו, מנהל מוכשר יפטר עובד מוכש המאיים על כיסאו. רופא או מטפל רגשי יפחידו מטופלים שאם לא יעשו כך וכך יינזקו. מחנכת קשובה תעניש תלמיד מפריע. הביטוי "אני אתבע אותך" נאמר כל-כך מהר במהלך סכסוך בין אנשים הגונים. ויש אפילו רב שיפחיד את המאמין בעונש הגהנום. אפילו בין בני זוג עלול אחד הצדדים לבחור בכוח ולנסות לשנות את האחר או להשתלט על חייו.

   השיר של יונתן רזאל "קטונתי" משתמש בפסוקים הללו באופן רגיש ואינטימי.