פרשת ויצא למלחמה. שִׁיבַת חֵלֶק מֵהַחֲטוּפִים

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

הרמזים בפרשה: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר וַיֵּלֶךְ. וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי.

שורות תלוליות אדמה תחוחה נראות בשדות מעידות על החולד שמשכלל את מחילותיו.  

מִתְפַּלְּלִים קְרוֹבִים קְרוֹבִים שַׁכּוּלִים: "אֶתֵּן הַכֹּל, רַק תֵּן לִי רֶגַע לְחַבֵּק אוֹתוֹ עוֹד פַּעַם, אוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלָהּ עוֹד פַּעַם, לִרְאוֹת אֶת תְּנוּעַת חַיָּיו, חַיֶּיהָ." וְהַשָּׁמַיִם נְעוּלִים. "הֶסְתֵּר פָּנִים". 

   וְיֵשׁ לִפְעָמִים "עֵת רָצוֹן". מְהוּמָה בַּשָּׁמַיִם וְאַחֲרֶיהָ נִפְתָּחִים הַשָּׁמַיִם וְיוֹצֵאת "בַּת קוֹל": "זֶה יָכוֹל לִקְרוֹת, הַמַּגָּע, הַקּוֹל, הַתְּנוּעָה. לֹא לְכֻלָּם, לְחַלֵּק."

   עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן: לְחֵלֶק זֶה קָרָה וְהַצֶּבַע הָאָפֹר הִתְחַלֵּף בְּצֶבַע שֶׁל חַיִּים. לְחֵלֶק זֶה יִקְרֶה אוֹ לֹא יִקְרֶה וְהַצֶּבַע הָאָפֹר נִשְׁאַר וְאַף הֶאֱפִיר יוֹתֵר. לְחֵלֶק זֶה לֹא יִקְרֶה. חַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים חָזְרוּ, שֶׁלִּי לֹא. כִּתְמֵי חַיִּים הִשְׁתַּלְּבוּ בְּצֶבַע הָאָפֹר.

   צָרִיךְ לְעַרְבֵּב הֵיטֵב שִׂמְחָה וְצַעַר, לְתַבֵּל בְּמָה שֶׁיֵּשׁ עִם הָאֵין, לְהוֹסִיף דְּמָעוֹת, אֶגְרוֹפִים קְפוּצִים. לְהַרְתִּיחַ עַל אֵשׁ גְּדוֹלָה שֶׁל חֹסֶר סַבְלָנוּת. יָצָא שָׂרוּף! אֵיךְ נִרְדָּמִים עִם הַצָּרֶבֶת הַזּוֹ?

   בֵּינְתַיִם הַשָּׁמַיִם הַשְּׁחֹרִים מְלֵאֵי כּוֹכָבִים וְגָלָקְסְיוֹת, שׁוּב נִנְעָלִים. "הֶסְתֵּר פָּנִים." כָּאן עַל פְּנֵי אֲדָמָה, אָמַר אֱלֹהִים, צִטְּטָה רָחֵל הַמְּשׁוֹרֶרֶת, בְּמַאֲמָץ מְאֻחָד, עַקְשָׁנִי וָעֵר שֶׁל אֶלֶף זְרוֹעוֹת, אֶפְשָׁר לְגוֹל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וּלְגַלּוֹת בָּהּ אֶת הַתִקְוָוה.

הסתר פנים: בשפה מדעית היא אי-וודאות.

עת רצון, רחמי שמים: בשפה מדעית הם התקווה.

בת קול: בשפה מדעית היא מחשבה יצירתית שצצה בנו.

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים: בשפה מדעית זהו הידע שיש לנו על הטוב הקיים באדם ובמציאות.

רב הנסתר על הגלוי: בשפה מדעית זוהי הענווה לפעול גם אם אין וודאות מלאה.

התורה דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: בשפה מדעית זוהי המחויבות שלנו לערכנו. ובמקרה של חטופים: "לא תעמוד על דם רעך." "לא תאמץ את לבבך ותקפוץ את ידך." "ואהבת לרעך כמוך." "וחי אחיך עמך."  

המציאות מתכסה בשמיכה אפורה של סתיו.