90.שבועות אלומה אחת אנחנו

חג שבועות. אלומה אחת אנו

יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

מפסח בו יצאנו לחירות מסוימת, דרך כל ימי "ספירת העומר", עסקנו "בתיקון עצמי". הכנו עצמנו לקבל שוב, בפעם המי-יודע-כמה את תורת הצדק-החברתי, החסד והשלום. הכנו עצמנו לקבלת החטופים וסיום המלחמה. האם הפעם יצליח כל אחד באופן אישי לקבל על עצמו לנהוג ברוח זו במרחבי חייו?

   בּוֹאוּ בּוֹאוּ כֹּל חוֹלֵם וְהוֹזֶה / נְסַיֵּם תִּקּוּנֵנוּ בַּלַּיְלָה הַזֶּה, / בִּשְׁבִילֵנוּ וּבִשְׁבִיל הָאַחֵר. / לֹא נַחֲלֹם... / נִתְעוֹרֵר פֶּן נְאַחֵר!

   כך נאם מנחם אוסישקין ב1932 בחג הביכורים בחיפה: אל נא נשכח דבר אחד עיקרי! והוא, כי השרשרת הלאומית של האומה מתחילה בחג זה שאנו חוגגים היום: חג השבועות שני חגים הוא שהם אחד. חג הטבע, הביכורים של פרי האדמה והעבודה. וחג יום "מתן תורה" בו היינו לעם. ביום אחד נוצרנו כאומה ונעשינו עם עובד אדמתו בזיעת אפיו.

   זֶה חַג הַשָּׁבוּעוֹת. הִנֵּה הוּא בָּא, / לְסוֹפֵר הָעֹמֶר תּוֹדָה רַבָּה. / נְתַקֵּן תִּקּוּן אַחֲרוֹן בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת, מִתּוֹךְ הַמְּקוֹרוֹת. / כָּךְ נִהְיֶה מוּכָנִים בְּרֹב קוֹלוֹת, לְעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. /  בְּמַתָּן תּוֹרָה, כֹּל אֲשֶׁר יֶשְׁנָם פֹּה עִמָּנוּ עֹמְדִים הַיּוֹם לִפְנֵי ה' וְגַם הַחֲטוּפִים אֲשֶׁר אֵינָם פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. /  כֵּמוֹ בֶּכּל שָׁנָה נִשָּׁבַע: נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע! /  חַג בִּכּוּרִים הוּא גַּם חַג קָצִיר. /  אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ בְּשֶׁקֶט נָשִׁיר. / הַשָּׁנָה לֹא נַעֲלוֹז, גַם לֹא נִרְקֹד,  / רַק עוֹד וָעוֹד נַעֲבֹד - לְשׁוּבָם שֶׁל אֲהוּבֵנוּ כֻּלָּם. / כּוֹחַ נֶאֱגֹר מִמַאַכְלֵי חָלָב, שֶׁנִּטְעַם עַכְשָׁו. / כָּךְ נַמְשִׁיךְ אֶת עֲמָלֵנוּ, לִקְצֹר אֶת תִּקְוָתֵנוּ. / כָּךְ עָמַלְנוּ לֹא יִהְיֶה לַשָּׁוְא. / וּמִטּוּב לִבָּם שֶׁל בֹּעַז וְרוּת,  / דָּוִד הַמֶּלֶךְ וַאֲנַחְנוּ, /  נָבִיא לְכָל הַחֲטוּפִים חֵרוּת.

   מדיטציה ותפילה לנאמנות: תהיה עם מילות רות המואביה שנשבעה את שבועת הנאמנות לנעמי: כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי ארצי אֵלֵךְ. וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין. עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹ-הַיִךְ אֱלֹ-הָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר. כֹּה יַעֲשוּ ה' וְאָחִי לִי וְכֹה יֹסִיפוּ, רַק הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינֵינּוּ.