97. י"ז בתמוז. חורבן התודעה

תענית י"ז בתמוז חורבן התודעה כמקדש

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

   תענית יום י"ז בתמוז היא על-פי המסורת היהודית בעיקר לזכר הבקעת חומות ירושלים, לקראת חורבן ירושלים וביטול קדושת בית-המקדש. חכמים רבים לאורך הדורות התייחסו לבית-המקדש גם כעל נפש-האדם או בשפתנו, התודעה. כך החורבן הוא חורבן התודעה!

   כך מתפרשים הפסוקים הבאים: ה' מציע למשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ." השקיעו בנדיבות בבניין התודעה כמשכן: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם," בתודעתם. לשם יבוא ה' כעקרון מכונן, לשכון ולדבר אל האדם: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ."

   על כך אמר הרבי מקוצק: "ה' נמצא בכל מקום שנותנים לו להיכנס." ואומרת אתי הילסום לה': "ה', אינך יכול לעזור לנו, אבל אנחנו צריכים לעזור לך ולהגן עד טיפת דמנו האחרונה על מקום משכנך בתוכנו," כדי שתסכים לשכון בתוכנו, בתודעתנו. "לְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם," זוהי עבודת תיקון-המידות שהם כלי הקודש. ומה הם כלי הקודש? ערכים, אמונות ועקרונות מלאי אהבת האדם, החי, הצומח, הדומם והשלום ביניהם.

   עבודת תיקון המידות דורשת גבורה. בן זומא אומר במדרש אבות דרבי נתן: "איזהו גיבור שבגיבורים? זהו הכובש את יצרו" על כיבוש זה למדנו בספר משלי: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר." במילים אחרות, זוהי היכולת לווסת את רגשותינו, כלומר להקשיב להם אך לא לפעול מתוכם. ומוסיף בן זומא ואומר: "גיבור שבגיבורים הוא מי שעושה שונאו אוהבו." כמו שאמר גם רבין: "שלום עושים עם אויבים."

   תיקון המידות תורמת לתיקון עולם. וכך לפי הנביא זכריה, תענית זו והתעניות האחרות יהיו תזכורת לעסוק בתיקון התודעה. כדי להביא לנו עולם שבו יהיו: "לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

   אנו המטפלים נועדנו לתפקיד חשוב בעידוד האדם לבנות תודעה מאוכלסת באהבת כל מרכיבי המציאות והשלום. כך נהיה מוגנים יותר מפני מאורעות הגורמים סבל ועלולים להחריב את המציאות ואת התודעה באמצעות שנאה ורוע.