16. פרשת וארא מלחמה. תמורה בגישה משיגה תמורה

פרשת וארא מלחמה. תמורות בגישתנו משיגה תמורות  

יששכר עשת, isas.eshet@gmail.com

כבר מתחיל לבלוב ניצנים בעצי הבר ועצי הפרי שהיו ערומים עד כה.

הולכים שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו אומר מדרש בראשית רבה: זֶה לַעֲקֹד וְזֶה לֵעָקֵד, זֶה לִשְׁחֹט וְזֶה לִשָּׁחֵט. בגיהינום המתמשך, המתפשט, המדמם, החוטף, אפשר לשמוע מן השמים את השכינה כבת-קול לוחשת: אם תהיה תמורה (שינוי בגישתנו), בתמורה ישובו החטופים.  

   כמו אברהם אבינו שלא שחט את יצחק. מתוך סְּבַךְ נפתולי נפשו, מצא אֶת הָאַיִל בתמורה וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. כך אומר מדרש בראשית רבה: כי הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ חִלּוּפֵי זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה (שינוי בגישה) שָׁם תתנו זה תחת זה. שם נמצאות חלופות.

   יש לעשות תמורות (בגישתנו) עבור התמורות (השבת החטופים). זהו שרמזה רחל שפירא בדבריה: כי בפתח נכנסות התמורות. שם, במחיר השינוי בגישתנו, ממתינה התמורה, השבת החטופים.

   אמרה עוד השכינה בת הקול: זָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי, לתת בכם חָכְמָה וּתְבוּנָה וְדַעַת, כמו בבצלאל שידע לעשות לי מִשְכָּן, וְשָׁכַנְתִּי בתוככם. אבל התקשיתם לשמוע את קולי, מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.

  מסכת סוטה מצדיקה את הקושי לעשות שינוי בגישה: אי אפשר עדיין לדעת איזה שינוי לעשות, באיזה דרך להלך. כי עדיין אתם פוגשים וְנִיצַלִים מדי פעם מחיה רעה ומן הליסטים. וממשיך ומונה אלתרמן: גם מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך, מאבן קלע, מסכין, מן השורף, מן החותך, מן המחכה והמושך, והממית.

   מנחמת השכינה בת הקול. והיה אם תגיעו לפרשת דרכים ואינכם משוטטים עוד בדרכים. אז תדעו לחשב בחָכְמָה וּתְבוּנָה וְדַעַת שנטעתי בכם, איזו תמורה יש לעשות בגישתכם. אז ניצלתם מכולם, והתמורה (השינוי בגישה) יביא את התמורה, שיבת החטופים.

   אז תִּשְׁקֹט הָאָרֶץ שְׁמוֹנִים שָׁנָה. ונוכל, כמו ששר מנשה רבינא, לִבְנוֹת וּלְהִבָּנוֹת בארץ. ואולי הפעם בֶּדַרְכֵי נֹעַם וּבִּנְתִיבוֹת שָׁלוֹם.

רקפות ביישניות וכלניות מהודרות בשלל צבעים מקשטות עמקים וגבעות.