פרשת וישב רגע במלחמה ויקנא
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
עבור אובידיוס הרומי הקנאה מתגוררת במחשכים קרים ומבודדים. כוחה זמני, ותלוי בארס נחשים. היא אוכלת עצמה מפחד לאבד את כוחה. כך גם מתאר שיר השירים: קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָפֶיהָ רִשְפֵּי אֵשׁ. ומשלי: וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה.
זהירות עם קנאה, סופה עלול להיות מוות.
רוצחי הנשים אינם רוצחים מאהבה, אלא מקנאה. גם בתנ"ך קנאה מובילה לא אחת למוות.
א. קין מקנא להבל? וה' מזהיר: אִם לֹא תֵיטִיב שְׂאֵת את הקינאה, לַפֶּתַח חטא הקנאה רֹבֵץ והיא מפתה לפעול. קין נכשל ורצח את הבל.
ב. אחי יוסף מקנאים בו על אהבת אביו אליו: הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ.
ג. שאול המלך מקנא בהצלחות דויד: רוּחַ רָעָה באה על שָׁאוּל וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית להרגו.
האם באמת קנאת סופרים תרבה חכמה כנאמר במסכת בבא בתרא?
קהלת אומר שאין ערך להתפתחות מתוך קנאת-סופרים: כִּי הִיא מלאה קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ ולכן התפתחות זו היא הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ.
במסכת סוטה אנו למדים שכשיבוא המשיח תתבטל חכמות סופרים שניקנו מתוך קנאת סופרים שהן חכמות מסריחות
עת מדיטציה ותפילה, נַעֲשֶׂה נִשְׁמָע נלמד מנסיון (מתוך CBT-גל-שלישי)
נחזק את ההרגל להילחם בקנאה באמצעות מעשי חסד: אמר רבי אלעזר הקפר: הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. נוותר על ערך-עצמי הניבנה על קנאה באחרים וצבירת הישגים ונכסים זמניים, כדי להשיג את האחר. ככל שהם גדלים, הפחד לאבדם גדל. במקומם נבנה את ערכנו החברתי במרחבי חיינו בטוב-לב, נתינה ותרומה. הסובבים אותנו יעריכו את תרומתנו ואותנו. גם אם לא נוכל עוד לתרום, יזכרו לנו חסד-נעורים וישיבו לנו גמול על נדיבותנו. נתפלל עם הרבי מליזענסק: תן לנו כוח לראות באמצעות הקנאה את מעלת חברנו, לאהוב את מעלתו ואת תרומתו לעולם.