110.שמחת תורה כחלק מזהותנו

110שמחת התורה כחלק מזהותנו

 מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

בשנתיים האחרונות תוך כדי המלחמה וזוועותיה האוויר התמלא בדתיות. קולות של תפילה, אמונה וזעקה לאבינו שבשמיים שיציל וירחם. טכסים יהודיים כמו הדלקת-נרות, הנחת תפילין. מילים מהמקורות חזרו להשתלב בשירים ומזמורים ממזרח וממערב. רבים חזרו לקרוא לחיים מוסריים, לערבות הדדית. מצהירים על אשמה ובושה, מבקשים סליחה ולא סתם התנצלות. מוכנים למחול לפוגע. משתמשים בדוגמאות מחיי האיכר והחקלאי, שדה החרוש, קטיף, השקיה, תנובת השדה.  

   מי שלא שם לב, מהלכים אלו הודרו מהשיח הטיפולי הפסיכולוגי. העיסוק בעולם הפנימי של האדם והצלחותיו בחיים, הזיז הצידה את השיח על ערכים פרו-חברתיים, שייכות לקהילה ולעם, יציאה לטבע. זאת על אף המחקר ששוב ושוב מדגיש את חשיבות המהלכים הללו לבריאות-נפשית וחוסן-נפשי. ויש לנו הוכחה חיה. ברגעי האימה והזוועה, מהלכים מהעולם הדתי תופסים מקום חשוב גם ללא ניהול אורח חיים דתי.

   שמחת תורה היא לכבוד ספר-התורה, כאחד הבסיסיים המרכזיים בזהות היהודית. כִּי לֹא דָבָר רֵיק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. בשמחת-תורה מציינים את סיום והתחלת קריאת פרשות התורה. שישו ושמחו בתורה. רבי ישמעאל אמר שכל אחד יכול להבין משהו מהכתוב בה, כי דברה תורה כלשון בני אדם. כי דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. ספר-התורה הוא מקור עשיר לחיים פרו-חברתיים ושלום, לא רק ממעמקים, אלא ביום-יום.

   עוד מעט נצא לחולין-החיים. לא נשכח גם להתחיל בתיקון המידה או ההרגל שהבטחנו שנתקן. הממטרים שיבואו יעוררו את הנביטה הירוקה. אם נלך בדרך-תיקון-המידות, תתחיל נביטת טוב נוסף גם אצלנו. כמו שאמר הנביא ישעיהו בַּיּוֹם הַהוּא (הזה) וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם. וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.

   אפשר לצאת יחד יהודים וישראלים לרחובות במוצאי החג. על הדגל לשמחת תורה נתלה גם דיסקית כסופה. נברך בשלום ונתחבק. ניתן לשמחת האחווה להתפשט במתינות, לא עד הגג. נרגיש את קרירות הערב. יהיו דמעות.  גשם טוב או טל יבכו גם. נברך בשקט משיב-רוח אחדות העם, ומוריד-גשם טוב על הכל.