שמחת תורה במלחמה

אחרי מאה ימים למלחמה ונוראותיה, חזרתי לחוויית שמחת תורה. לרגעים בהם נפתחה המלחמה בהרג המוני. משם למדתי לזהות חוסן נפשי ולהעריך חמלה במקום ביקורת כדי שאפשר יהיה ללמוד משגיאות. 

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

שמחת המשכיות חיי הטבע סביב. חבצלת החוף פורחת וזרעיה השחורים יינשאו ברוח. צופיות זכרים ונקבות נפגשים פעמוני פרחים, יונקים צוף להתחזק להבאת הדור הבא.   

חגי תשרי היו מאחורינו ועוד רגע נצא לשנה חדשה. שאלתי האם תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ? ועוד קללה ניחתה על יהודי-ישראלי קרוע ושסוע. שקיעות האופק היו דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן. לא יצאנו בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. התחבאנו במחילות, התפללנו למחילות.

   חוסן נפשי על פי החוקרים הוא יכולת להתאושש מהר ולקום אחרי מכה. גיליתי שיש בעמנו חוסן נפשי. עובדה! שעות מעטות אחרי ההתקפה בהפתעה, השבנו מלחמה. בשנה  הבאה על דגל לשמחת תורה תהא שרשת ודיסקית. על הדיסקית תהא חרוטה קריאת אבא קובנר: אל נלך כצאן לטבח, אבל ביחד עם קריאתו של נתן אלתרמן בשם המורדים והלוחמים: אנחנו חלק מן העם הרב וחלק מכבודו וגבורתו ומהמיית בכיו העמוקה. פנים רבות יש לחוסן נפשי ולא רק כוח ונשק. המשנה אומרת לנו: מיהו הגיבור שבגיבורים, מי שעושה שונאו לאוהבו.

   שגיאה גדולה שגה העם ואויבנו ניצלוה. אבל לא בקורת ועונש יועילו כאן, אומרים החוקרים. דווקא חמלה והבנה שאיש אינו מושלם, היא המאפשרת ללמוד משגיאות. שגינו בשיכרון הכוח והגאווה. שגינו כשוויתרנו, כדברי סטפן צוויג, על שלום ואחוות עמים, כהגנה יעילה יותר מכיבוש שטחים.

   משנת תשפ"ה תפילה ומדיטציה לשמחת  תורה ברוח CBT-גל-שלישי, יהודי-ישראלי 

ננפנף בדגל לשמחת תורה שיהיה מעוטר בדיסקית כסופה. נצא יחד יהודים וישראלים לרחובות במוצאי החג. נברך בשלום ונתחבק. ניתן לשמחת האחווה להתפשט במתינות, לא עד הגג. נרגיש את קרירות הערב. אולי ירד לו הגשם. יהיה קצת רטוב. נברך בשקט משיב רוח אחדות העם, ומוריד גשם טוב על הכל.

נביטה ירוקה שוב מציצה.