44. פרשת מטות במלחמה. איסור התבדלות

במלחמה, התורה מצווה שלא יהיו מתבדלים. כולם לוחמים או תורמים לתפארת-המדינה, כדי שמותם של אלו שהיו בקו האש לא יהיה לשוא.

פרשת מטות במלחמה. במלחמה אין מתבדלים. כולם לוחמים.

מאת יששכר עשת  isas.eshet@gmail.com

יוצאים למלחמת אין ברירה. כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ, לֹא תִירָא, האמן בצדקת דרך-השם בה אתה הולך. ה' הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם בעודכם נלחמים עִם אֹיְבֵיכֶם ותיוושעו.

   עם-ישראל עמד בפני מלחמות קשות. והנה בני שבט גד וראובן התכוונו להתבדל, ולהתיישב ממזרח לירדן ולא ממערב לו, כמו על כל עם-ישראל. משה שואל לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?" וה' מגיב אף הוא: "חטא גדול הוא."  וַיִּחַר אַף ה' בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: "יען כי קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם, במידבר-החיים תוסיפו ללכת, בגלות, ללא ארץ, ושם יהיה סופכם."  

   הבינו ראשי השבטים הסוררים וַיִּגְּשׁוּ אֵל משה וַיֹּאמְרוּ: "אֲנַחְנוּ נשתתף במלחמה ואף חלוצים נהיה. לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד שעם-ישראל ינצח במלחמה, והִתְנַחֵל כל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ, וישבו לבטח."

   וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה: אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה,  אִם לִפְנֵי ה' תשתתפו במִּלְחָמָה ואף תהיה חלוצים לפני המחנה. תוכלו לשוב אחרי המלחמה ולהיבדל מעם-ישראל אבל עדיין תהיו חלק מהעם, וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, לא תהיה לנו טינה כלפיכם, כי תרמתם את חלקכם לעם."  

   וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה. עֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר:

   פתור מלא מהשתתפות במלחמה אין. אך יש פתור זמני: מי שעדיין לא חנך בית חדש שבנה, יחנוך את הבית ויצא למלחמה. מי שלא הכשיר את הכרם לקבל יותר אור שמש כדי שיבשילו הענבים, יכין את הכרם ויצא למלחמה. מִי אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא התחתן, ישא את ארוסתו ויצא למלחמה. יש כן פתור על סעיף נפשי: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ.

כל אחד מוזמן לעשות חשבון נפש אישי

   האם אסכן אפילו את חיי למען אחרים במלחמה על הבית, ואצטרף לרבים שעשו ועושים זאת למען המדינה?

   האם אני עושה מספיק למען המדינה, שהגישו לנו החיים והמתים מקו האש, על "מגש של כסף"?