1. פרשת בראשית המלחמה

פרשת בראשית המלחמה

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

מסביב מרחבים מתחילים להתכסות במרבדי ירוק, לבן וורוד. פרחי הסתיו צצים, סתוונית היורה הוורודה, חרציות בשלל צבעים. מרגליות חינניות לבנות. 

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. באור אפשר היה לראות את המציאות שהוא עצמו ברא. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד.

  הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ היו עֲרוּמִּים מחוש מוסרי, מֵהֲגִינוּת ומצדק חברתי, וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ. סוף סוף וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הם מכל חוש מוסרי. ומאז כל אדם נשאל בכל רגע אַיֶּכָּה? וישנה ההוראה: הָטֵב לֲשְׂאֵת את התוקפנות שבך, כי אִם לֹא תֵיטִיב שאת אותה, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ.

   ושואל האדם כמו שתהה קין מול אלוהים: הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי? ועונה עמנואל לווינס: כן! בכל מפגש אנחנו מחויבים לזולת, לחי, לצומח ולדומם.

   האם נוכל אחרי המלחמה לבנות עולם של חסד במציאות הטובה והאפשרית שברא אלוהים? ויותר מכך, הנביא ישעיהו שמע מלאכים אומרים זה לזה: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. כלומר אלוהים נמצא אתנו במציאות. ולכן אנו מוזמנים מולו, לשמור על מרכיבי המציאות הטובה שה' ברא. בתורה יש כללים רבים איך באמצעות הטוב הקיים, ניתן לבנות עולם של חסד. 

חקלאים זורעים את תבואות החורף. עורבים ועפרונים מנקרים ושולפים חלק מהזרעונים. נמשכת שותפות האדם החקלאי והטבע.

תפילת בקשה מהשם מאת יששכר עשת

אָנָּא הַשֶם, כְּמוֹ שֶׁמִּלֵּאתָ אֶת בְּצַלְאֵל, מָלֵא בְּרוּחֲךָ, בְּחָכְמָה, בִּתְבוּנָה וְדַעַת, לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה בְּהַצְלָחָה מְלֵאָה: אֶת הָאַמִּיצִים הַלּוֹחֲמִים וְהַמְּגִנִּים עַל אַרְצֵנוּ. ואֶת הַחֲטוּפִים וְאֶת הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת שִׁחְרוּרָם. ואֶת הַמְּפֻנִּים וְהָעוֹסְקִים בְּסִיּוּעַ לְהָבִיא לִידֵי בִּטּוּי אֶת כּוֹחוֹתֵיהֶם. ואֶת הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת רְפוּאַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ לְחַזֵּק חֹסֶן נַפְשִׁי. ואֶת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַפְּגוּעוֹת לְאַחוֹת אֶת שִׁבְרֵיהֶם. ואֶת הַמּוֹרִים וַהְמּוֹרוֹת הַמַּנְחִים אֶת יַלְדֵּנוּ מֵחֲשֵׁכָה לָאוֹר גָּדוֹל. ואֶת הַגִּיבּוֹרִים הָעוֹשִׂים אֶת שִׁגְרַת יוֹמָם בְּהַתְמָדָה וְגַם תּוֹרְמִים וּמִתְנַדְּבִים לְמַעַן אַחְדוּת הֲמֵדִינַה. וְאֶת לֵב הָרְשָׁעִים שֶׁיְּאוֹר בָּם נִיצוֹץ טוּב הַלֵּב שֶׁקַּיָּם בְּכָל הַיְּצוּרִים שֶׁבָּרָאתָ.