לפרשת ויחי במלחמה ברכת יעקב
אנחנו הצעירים והצעירות של סתיו שנת עשרים ושלוש
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
אורחינו הזעירים הנחליאלי והזרזיר מקפצים לכל הכיוונים בחיפוש אחר מזון מזדמן, והימלטות מטורף.
אנחנו הצעירים והצעירות של סתיו שנת עשרים ושלוש. כל שבת ברכתם אותנו על פי ברכת יעקב בפרשת ויחי: יְשִׂימְךָ ה' כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. יְשִׂימֵךְ ה' כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה. יִבְרַכְכֶם ה' וִישַׁמֶּרְכֶם. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֲלֵיכֶם וִיחֻנְּכֶם. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֲלֵיכֶם וַיָּשֶׂם לָכֶם שָׁלוֹם.
צעירים וצעירות לקרבות יצאנו בחזית ובעורף. ברכתכם הולכת אתנו. מחבקים אותנו ברגעי חופשה מהקרב, ברגעי מנוחה מעמל יום העורף. אומרים כל הזמן שאתם אוהבים אותנו.
החסרתם דברים. דברים שמלחמה לא יכולה למלא. החסרתם שלום-בית. החסרתם שלום עם שכננו. החסרתם צדק-חברתי. רק שפע תירוצים פיזרתם לכל עבר. ותפילה לאלוהים שיעשה את העבודה במקומכם: וישם לנו שלום. את כל אלו החסרתם.
אנחנו הצעירים והצעירות של סתיו שנת עשרים ושלוש. נותנים לכם הגנה, גם במחיר חיינו. למעננו, עשו שלום-בבית. עשו שלום עם שכננו. עשו צדק-חברתי. איספו את כל התירוצים מפינות אפילות, השליכו אותם למעמקים נסתרים. תנו מקום למילות השיר ששרו במחנות הריכוז בשואה כן לחיים למרות הכל. את החיים הביא מהתופת ויקטור פרנקל. זו גם המילה הפותחת את הפרשה: ויחי.
ואם זקנתם ועייפתם ואיבדתם תקווה לשלום וצדק חברתי. תנו לנו הצעירים מלאי מרץ-נעורים, מלאי אומץ, מלאי אחריות-חברתית, לנהל את המדינה. אל דאגה, אנו מודים לכם על המדינה שהקמתם וביססתם. לא נפקיר אתכם הזקנים, העייפים, שידם כבדה מלהצביע על אחווה, שלום וצדק-חברתי. אתם הזקנים שהקמתם מדינה, אך כיום כפופים וכושלים אתם בצידי הדרך לשלום ולצדק-חברתי. תנו לנו לבסס את מה שהתחלתם.
זוחלים על מדרכות חלזונות איטיים. ממשיכים בקו ישר ומסתכנים שידרכו עליהם.