119.פרשת ויצא בטראומה מהמלחמה

פרשת ויצא בטראומה מהמלחמה

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

בפרשתנו יעקב מזכיר את "פַחַד-יִצְחָק". זוהי הטראומה שעבר יצחק בנו של אברהם. עוד רגע ואביו היה שוחט אותו כקרבן לאל, כמקובל בתקופתם. ברגע האחרון, התחרט אברהם  והקריב איל במקום את בנו. אברהם עמוד במבחן האמונה בה', די להקרבת קרבנות אדם! יצחק נותר עם הטראומה, אחרי שבעברו חווה טראומה נוספת, כשראה את אביו מגרש את ישמעאל ואימו למות במדבר. כבר במאה האחת-עשרה, רבינו בחיי איבן פקודה, ראה בארוע נוראי זה את חיזוק אמונתו של יצחק בה', באמצעות יראת-כבוד. בימינו אנו מכירים אפשרות זו מתוך העקרון: "מה שלא הורג אותך יכול לחשל אתך."

   מספרים לנו על אזרחים ואזרחיות רבות הסובלים מטראומה ופוסט-טראומה. זהו מצב בו אירועי אימה לנוכח המוות, צרבו את רישומם במערכת-העצבית ובתודעה. מרגע זה ואילך, במערכות הללו במצבים שונים, מתעוררת אימת-המוות שהיתה, כאילו שהיא מתרחשת בהווה. הטיפולים שיש להם גיבוי מחקרי, מטרתם ליצור את אותה ההזדמנות לצמיחה אישית. בנוסף, מחקר מעקב לאורך עשרים שנה, זיהה חמש פעולות התורמות רבות לשיפור מצב הסובלים: א. שמירה על לוחות זמנים קבועים כולל לאכילה ולשינה. ב. ניהול חיים מסודרים. ג. שימוש בהרגעת מתחים באמצעות תחביבים מהנים, עיסוק באומנות, פעילות-גופנית ושהות בטבע. ד. להיות חלק מחברה וקהילה ולתרום לאחרים. ה. לשים-לב ולטפל בבעיות של בריאות-הגוף.