37. שבועות. התגלות לאומית ופרטית

37 חג-שבועות התגלות לאומית ופרטית

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

מעמד הר-סיני היה לעמנו התגלות הבורא. חג-שבועות משחזר את המעמד בתקווה להתגלות מחודשת. בימי ספירת-העומר אנו עסוקים בתיקון הדרך המוסרית שלנו, כדי שאולי נזכה להתגלות אפשרית זו.

   במעמד הר-סיני קיבלנו על עצמו את דבר השם לחיות עם ערכי מוסר בנובח חזון הנביאים והם: התחשבות באחרים, בחי, בצומח ובדומם, צדק-חברתי ושלום. גם קיבלנו על עצמנו להיות "אור-לגויים", ולהפיץ ערכים אלו בקרב כל יושבי תבל.

   נדודי העם במדבר בדרך לארץ-ישראל נועדו להכשרה להיות "אור לגויים". היום כל אחד מוזמן לשאול מה מצב הדרך המוסרית שלי שתאפשר אולי התגלות פרטית שתראה את דרכי.

   בחג-שבועות זה שוב עמנו במדבר שממה ערכית. אבדו ערכי חזון הנביאים. אנו זקוקים להתגלות נוספת. לאורך השנים, בחג-השבועות מתועדות מספר התגלויות. הנה שתיים מהם.

   בסיפור "הסימן", בתחילת המאה-העשרים. בערב חג-השבועות בירושלים, מקבל ש"י עגנון ידיעה על חורבן עירו בוצ'אץ'. עגנון מגיע בלילה לבית-הכנסת ואומר את הפיוט אזהרות של שלמה איבן גבירול. הפיוט מונה את מצוות דרך המוסר היהודית: יוֹם נִגְלֵיתָ. וְדָת הוֹרֵיתָ. מְאֹד נַעֲלֵיתָ. והנה נפתחו דלתות ארון-הקודש ונראתה דמות המשורר. הוא שורר לעגנון שיר הנצחה ובו אותיות עירו של עגנון. את השיר שכח עגנון. אבל קיים הפיוט של איבן גבירול "שביה עניה". הפיוט מביע את ייסורי הערים החרבות:  בְּזוּזִים וּגְזוּזִים נְתוּנִים לְמִרְמָס, עַד אָנָה יְיָ אֶזְעַק חָמָס? מָתַי קוֹל הַתּוֹר יִשָּׁמַע בְּאַרְצִי?

   השכינה התגלתה לרבי יוסף קארו וחבורתו באדריאנופול בליל חג-שבועות 1533. באותו ערב הגיעה ידיעה מרה על הרג שלמה מולכו, שפעל למען עם-ישראל לִזְכּוֹת בשיבה לארץ-ישראל. התקווה לגאולה נגוזה. והנה השכינה דיברה מפי רבי יוסף קארו. היא עודדה את החבורה להמשיך בלימוד התורה וזרזה אותם לעלות לארץ-ישראל. ואכן כך עשו: נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה ליושנה. מהרו ועלו לארץ-ישראל. אני אפרנסכם ואתם תהיו בשלום.  

ובחג-שבועות זה נאחל לכל אחד מאיתנו שהוא מתוקן, ערוך ומוכן

לזכות בהתגלות הפרטית שלנו?