117פרשת חיי-שרה. עדינות-נפש במקום גסות-רוח

מאת  יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

בעולם של גסות רוח, אלימות, גזל, נחפש פינה של עדינות-נפש. הרשו לעצמכם לנוח ממאבק. אל חשש, במקרים רבים דברים מסתדרים אם משתלבים בזרם המציאות בתוספת מעשים טובים. אל תאמינו לאלו שבציניות וזלזול יגידו לכם שמעשה טוב הוא צביעות. לא כך הוא. מעשה טוב לזולת בעקיפין, עושה טוב גם לעצמי ונמצאנו שותפים בעשיית קצת טוב לעולם. אלו חיי מיינדפולנס שמשתלבים בעולם מתוך אמונה שזהו עולם של טוב. והרע הוא מעשי יד אדם ופרשנותו.   

   לפני מאות שנים בעולם אכזר ללא מוסר והגינות, כשלאישה לא היה מעמד (ממש כמו היום): וַיִּקַּח שליח אברהם את כָל טוּב שולחו בְּיָדוֹ, וילך לדרכו להביא אישה ליצחק בנו של אברהם. שם, מִחוּץ לָעִיר ההומה רשעות, ליד בְּאֵר-מָּיִם חיים, לְעֵת-עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת, התפלל השליח לה': הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם מקרה של חֶסֶד עִם שולחי. אל אחת הַשֹּׁאֲבֹת אפנה בצניעות: "הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה מעט מים" ואם ברוחב ליבה תאמר "שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה," אדע כי זו האישה שאתה ה' בחרת עבור יצחק בנו של אברהם שולחי.

   וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ. וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, ובְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ. כשביקש ממנה מים, הגישה לו מים וַתֹּאמֶר: "שְׁתֵה אֲדֹנִי." ומשסיים, המתין בסבלנות לאות לו  ציפה... ואכן הוסיפה וַתֹּאמֶר: "גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב."

   וְהָאִישׁ משתהה ומִשְׁתָּאֵה, מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם לֹא? כשביקש גם מקום לינה ושילם עבור מעשיהם בזהב כבד. ענתה כדרכה ברוחב ליבה: "גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן." פעמיים גילתה את נדיבותה. אז ידע השליח שזו הבחירה וברך: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ והנחני בַּדֶּרֶךְ.

   התורה כדרכה מנחה אותנו באמצעות סיפוריה, לפעמים מה טוב לעשות, ולפעמים מה רע לעשות.