פרשת תולדות המלחמה. האדון שהופך לעבד
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
במדבר המים הם ממעט שיטפונות. לכן גידל הרותם שתי מערכות שורשים הקולטות מים עליונים ומי מעמקים.
בברכת יצחק ליעקב הוא מנבא לו שליטה על אחרים ופגיעה בכל מי שלא יציית לו. בשליטה על אחרים, אין חירות לשליט. הוא עבד לשליטתו באחרים. שלום אין לו, כי סכנת מרד עבדיו אורבת לו: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ. יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים. הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ. אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ.
בברכת יצחק לעשיו הוא מנבא לו שישלטו בו, אך סופו שיצא לחירות. האדם החופשי אינו מחפש לשלוט באחרים. לכן הוא חי בשלום, מכתת חרב לאת וחנית למזמרה. ולֹא ישא נפשו לשלוט ולא ילמד עוד מלחמה: הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל. (בשלב הראשון) עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד (תרד לצער עמוק על עבדותך), וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ ותהיה חופשי לבחור את דרכך, בדרך החרב שתוביל לעבדות נוספת, או בדרך השלום ללא צורך בחרב וחנית.
עֶת מֶדִיטַצְיָה וּתְפִלָּה, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע וְנִלְמַד מִנִּסָּיוֹן. (מתוך CBT-גל-שלישי)
בגמרא מצאנו אומרים: כל הקונה עבד כקונה אדון לעצמו. בפסח יצאנו מעבדות לחירות בפסח, והנה אנו כובשים ואדונים לשעבד אחרים. נתבודד לזמן מה. נראה את המרחבים שבהם אנו אדונים המשעבדים אחרים. זה יכול להיות הורה, בן או בת הזוג, מורה, מנהל, רופא.
נתפלל את תפילת החופשי: "יהי רצון שאוותר על הצורך להיות אדון ולשלוט. זו תהא תרומתי הצנועה ביום-יום לדמוקרטיה ושלום. לו יהי יומי מלא ביטחון, ללא שליטה באחרים כדי להבטיח את שלומי. אתן מקום לענווה המזמינה את השייכות לבוא ולהשכין ביטחון ושלום במשפחה, בזוגיות, בכיתה, במשרד, במרפאה. אתן לחוקיות הטבע ואלוהים רַבֵּי החסד לנהל אותי. אברך על הזכות הקיימת לחירות ושלום."
בעולם הנמלים החרוצות זוהי עונת הזיווגים.