50.פרשת כי-תבוא למלחמה. לעשות מלאכתי נאמנה

פרשת כי-תבוא למלחמה. לעשות מלאכתי נאמנה.

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

בפרשת כי-תבוא למלחמת קיום. כל איש יכול לעשות כמיטב יכולתו בתחום בו הוא טוב. כי איזהו הגיבור שבגיבורים? זה העושה מלאכתו נאמנה.

   מעט מהכתוב בפרשה מוכר לנו: וְהֵצַר לְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן... וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל וְאֵין מוֹשִׁיעַ... בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם, וְאֵין מוֹשִׁיעַ... חַיֶּיךָ תְּלוּיִים לְךָ מִנֶּגֶד... מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

   יאוש זוחל כשאנו מנסים להתמודד בכמה חזיתות. כוחותינו אוזלים במהירות. האמון שלנו במתמודדים האחרים ירוד, ואנו מנסים להתמודד בתחום שלא-לנו בעצמנו.

   נזהה את תחום תרומתנו למאמץ המלחמתי. לא נשקיע כוחות בתחומים בהם אחרים פועלים. נאמין בפועלים בתחומם למען המאמץ המלחמתי. ללא אמון בהם, אנו ניגרר לעשות במקומם מעשים שאיננו מבינים בהם. התקווה היא להאמין שהאחרים, עושים את מלאכתם נאמנה בתחומם ואני עושה את מלאכתי כראוי בתחומי.

   השאלות החשובות ביותר בתקופת זו הן: א. באיזה תחום אני מועיל למאמץ המלחמתי? ב. האם אני מוכשר במעשי? ג. האם אני משתכלל ולומד מנסיון? ד. האם אני נגרר למעשים לא לי? ה. האם אני מוסיף לדאגותיי בתחומי, גם דאגות בתחומים שאינם שלי?

   הנחיות למיואש: א. נראה את תחום המומחיות שלנו כמעשים התורמים למאמץ המלחמתי. ב. נמשיך לעשות זאת במלוא המרץ. ג. נעשה פחות בתחומי אחריות אחרים שלנו. ד. נלמד מנסיון ומטעויות. ה. נשים לב לא להיגרר למעשים לא לנו, ונביע הערכה ואמון לעושים בתחומי אחריותם. ו. נשים לב לפלישת דאגות מתחומים שאינם באחריותנו. נשחרר דאגות. נביע הערכה ואמון לעושים בתחומי אחריותם.

   אפשר לעשות רק "כמיטב יכולתנו", שהיא המיטב שרכשנו ופיתחנו. נמשיך לפתח את "מיטב יכולתנו" גם במלחמה. נעבוד קשה, נתמיד ונלמד מטעויות. נאהב את מה שיש לנו. בעמל רב רכשנוהו. אין לנו מה שאין לנו. נתפלל בעבור השותפים לנו, שיזכו לנחישות ואהבה ליש. נאהב גם אותם.