76.פרשת משפטים. אדם, תורה, ארץ. אדם תחילה 

פרשת משפטים. אדם, תורה, ארץ, אדם תחילה.

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

אדם, תורה וארץ. קודם אדם! ציווה אלוהים. כי האדם הוא משכן-הנשמה הבאה משמים.

   ימים קשים מחכים לנו. אל מול ארון או שֶם, מה נעשה? ספר הזוהר בפרשה זו קורא לסובלים עשוקים. וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים – הנמצאים אֲפִילּוּ מעל צַדִּיקִים גְּמוּרִים, שלעולם לֹא יְכוֹלִים לַעֲמֹד במקום שעשוקים עומדים. וְה' אוֹהֵב אוֹתָם וְנִדְבָּק בָּהֶם, וּמְתַקֵּן בָּהֶם אֶת הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלּוֹ, כלומר את דרכו בעולם.

   ספר הזוהר גם שואל מהו הֲסוֹד, אֵיךְ נֶעֱשָׁקוֹת הַנְּשָׁמוֹת. והסוד הוא שהָעוֹלָם הַזֶּה מִתְנַהֵג על-פי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שזהו המוסר המתחשב באחרים. וּכְשֶׁמִּתְנַהֲגִים בְּנֵי הָעוֹלָם בַּצַּד הַטּוֹב, הַמִּשְׁקֹלֶת מַכְרִיעָה לַצַּד הַטּוֹב, וּכְשֶׁמִּתְנַהֲגִים בַּצַּד הָרָע. היא מַכְרִיעָה לַצַּד הָרָע, וְנֶעֱשָׁקוֹת הַנְּשָׁמוֹת  

הֲמִידּוֹת הטובות שֶׁל כָּל אחד מיִשְׂרָאֵל, הֵם אֵיבְרֵי הַשְּׁכִינָה, המוליכה חסד משמים עֶלְיוֹנִים לארץ התחתונה, וחסד מארץ לשמים. כָּךְ משרה ה' את רוחו בהוויה.  

עֶת מֶדִיטַצְיָה וּתְפִלָּה, נַעֲשֶׂה נִשְׁמָע וְנִלְמַד מִנִּסָּיוֹן (מתוך טיפולי CBT ו-ACT)     

הגיע הרגע לקבל את המתים. יבחר כל אחד את דרכו להיות שותף, כי כולנו עשוקים.

מי בהצדעה חיילית בכבוד הראוי לגיבור וגיבורה.

מי באגל דמעה מתגלגלת אל עבר רגליים רועדות.

מי בכעסו והאשמתו, ומוכנותו לסלוח למתחנן למחילה.

מי באשמתו ובדרכו לכפרתו להתחנן למחילה.

מי במעשה חסד של רגע לנחם נפש זקוקה.

מי המחבק את הקרוב אליו כרגע, לתמוך בנפש.

כך תדבק נפשנו בנפשם כי כולנו עשוקים.

  ונבקש שהצער יביא במהרה את שלום ביננו ובין שכננו. כי גדול השלום, כי כל הברכות והתפילות חותמים בשלום. כי גדול השלום מכל מעשה בראשית כלומר ההוויה.