77. פרשת תרומה למסע לשמים של שירי, אריאל וכפיר

פרשת תמורה למסע לשמים של שירי, אריאל וכפיר. מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com 

על ספינת שמש הסליחה המצרית העתיקה. עלו יחדיו שלושת המלאכים שלנו: שירי, אריאל וכפיר, וַיֵּצְאוּ למסעם לשמים. מִשַּׁחַר התרבות, מתים יוצאים למסעם לשמים הנמצאים בתוכנו. כך למדנו מאתי הילסום.

   אחריות גדולה הטלנו עליהם: לשמור עלינו! כמו שאומר השיר של דוויד דאור: עם חיוך של מלאכים תשמרו עלינו, כי אנחנו כבר לא מצליחים.

   ומוסיף השיר, זה זמן שבו נסגרות כל הדלתות. בצאתנו מבית הקברות, ניטול ידיים, נתקדש. שבעה ימים נְתַנֶּה דַּלּוּתֵנוּ כמו שאומרת לאה גולדברג. אחר-כך נקום נפתח הדלתות ונעזור למלאכנו לעזור לנו.

   מבעד הדלתות שיפתחו יופיעו: חמלה, אהבת-האדם, ושלום, עטופים במגילת העצמאות. איתם תיכנס במלוא הדרה התקווה, נכנסת ושרה את ההמנון. מעל הכל עומד האדם הָאַחֵר אומר עמנואל לווינס. לכן וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לנפש כל אדם. 

   וכשכל אלו ישכנו בארץ, המלאכים שלנו: שירי, אריאל וכפיר, שיש להם גישה חופשית לה', ילחשו על אוזנו בשמחה: הם הצליחו! והשכינה תהא שורה עלינו.

   עכשיו המלאכים שלנו שירי, אריאל וכפיר בדרך. בקרוב יגיעו לשמים. ואנחנו נמהר. שרוולים נפשילה. וכמו ששר זלמן חן: בְּאֵת, מכוש, טוריה, וְכִלְשׁוֹן, דבש וחלב מאדמה שרופה נחלוב. פירות מגדים מחורבה נקטוף. מים זכים מגג דולף נשאב.

   ולמלאכים שלנו סוף סוף יהיה נחת.