70פרשת וארא ולא אבין
מאותת יששכר עשת בשם המציאות
הוא, האדם רואה את עובדות המציאות מול עיניו ואינו מבין. משהו הקשה את ליבו, על אף האותות והמופתים הרבים שהיו בארץ. אמרנו לו, הסבנו את תשומת ליבו. והוא האדם לא שמע ולא ראה. כך הוא האדם כמו פרעה: וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
מה יהיה בסופו של האדם ההוא? סופו שיפגע. חורבן גדול יבוא עליו. כל רכושו יאבד, וכל מי שסביבו ילמד מהניסיון המציע בעדינות לא לוותר על עובדות המציאות למען רעיונות נשגבים והגיוניים, שאחיזתם במציאות חלקית ביותר. כך גם פרעה: והוא פַּרְעֹה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם. וְנָתַתִּי אֶת יָדִי שהיא המציאות שבראתי, ושלחתיה בְּמִצְרָיִם. כך הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי, אֶת עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי בורא המציאות, שנטתה את ידה עַל מִצְרָיִם והוציאה אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם.
עת מדיטציה ותפילה, נַעֲשֶׂה נִשְׁמָע נלמד מנסיון (מתוך CBT-גל-שלישי)
לחזק את ההרגל לפעול באופן מחובר לעובדות המציאות: פה ושם, מספר פעמים ביום, נעצור למספר דקות ממהלך העניין בו אנו פועלים עכשיו. נקשיב, נראה, נחוש על פני העור, נריח, נטעם. החושים מביאים אל התודעה את עובדות המציאות. נתחשב בהם בהמשך הפעולות בעניין בו אנו עסוקים. סיכויי הצלחתנו בו משתפרים, הרי אנו מחוברים יותר למציאות בה אנו פועלים. אם יש לנו עקרון חיים חשוב, והוא ישתלב בעובדות המציאות, ישתפר הסיכוי שפעלנו על-פיו. וירווח גם לנפשנו מעט.