עבודה פרנסה ודירה ללא אבטלה

מאי 2020

עבודה, פרנסה, דירה, ללא אבטלה מאת יששכר עשת.

פעם היה חג אחד במאי יום הפועלים הבין לאומי. ההתחלה היתה בהפגנות שהיו בקנדה וארצות הברית בסוף המאה התשעה עשרה. הם דרשו תנאי עבודה ושכר סבירים. זה הפך חג הפועלים הגאים המתפרנסים בכבוד מצליחים לגמור את החודש לקנות דירה קטנה. הקפיטליזם ביטל את החג. איש איש לנפשו לעשות הרבה כסף אם אפשר ולא כל עבודה מכבדת את בעליה.

אהרון דוד גורדון כתב על העבודה כ"דת העבודה" דברים מרוממים: "...מעתה צריך להיות האידיאל הראשי שלנו – העבודה. אנחנו לקינו בעבודה. אינני אומר ‘חטאנו’ – כי לא באשמתנו באנו לידי כך. ובעבודה נירפא. את העבודה צריכים אנחנו להעמיד במרכז כל שאיפותינו, לייסד עליה את כל בנייננו....אם רק נביא לידי גילוּי את האידיאל של העבודה, נוכל להירפא מן הנגע אשר דבק בנו, נוכל לאחוֹת את הקרע, שנקרענו מעל הטבע...  העבודה היא היסוד בבניין הארץ, וכי החובה הלאומית על כל מבין ומרגיש לשקוד על הדבר, עד כמה שאפשר, כי כל מה שאנחנו באים לעשות בארץ יהיה נעשה על ידי עבודה עברית."

בקיבוץ לא היתה אבטלה לכן אני לא זוכר עצמי מובטל. אני כן זוכר שפעם הצעתי עצמי לעבוד כפסיכולוגי חינוכי. אחד מעמיתי, פסיכולוג קליני, אמר לי שזה לא לכבוד פסיכולוגים קלינים לעבוד בבית ספר. עוד לפני שנעשיתי פסיכולוג עבדתי בחקלאות, הייתי מדריך נוער, היית מלצר ועובד חדר אוכל בקיבוץ. פסיכולוג נעשיתי אחרי גיל שלושים. עבורי זוהי עבודה. חיי הקיבוץ לימוד אותי שהעבודה היא מרכזית, ואני למדתי לעבוד קשה והרבה תשאלו את המשפחה שלי.

אבי אף פעם לא היה מובטל. הוא חי בישראל, שבה כל אחד עבד. הוא גם הצליח לקנות דירה קטנה של חדר וחצי. ולא היה הומלס. כי כל אחד היה יכול להשיג דירה קטנה לפחות.

אחד במאי היה חג עצמאות הפועל. תהלוכות, מצעד גאווה של הפועל העברי. ביטלו את החג כי טענו שהוא קשור לקומוניסטים. אבל זה לא התחיל שם.

החלוצים שהגיעו לארץ בראשית המאה העשרים עבדו בכל מה שאפשר "כיבוש העבודה" היתה סיסמא. קבוצות עבודה סללו כבישים ובנו בתים. אפילו הסוחרים בעיר עבדו קשה בניסיון "לגמור את החודש."

הממשלה הסוציאליסטית בראשית המדינה, כל כך העריצה את העבודה שהייתה מפלה את העצמאים והסוחרים בתשלומי מיסים, חופשות, מחלה ופנסיה. המדהים הוא שהממשלות הקפיטליסטיות שהיו אמורות לאהוד סוחרים ובעלי עסקים לא טרחו לתקן עוול זה עד היום.

העובדים הזרים כבשו את העבודה, כי לא רצינו לעבוד בבניין, בסיעוד, בכבישים, בחקלאות, במפעלים, במטבחים. הסכמי השכר צמצמו אותו עד כדי אי כדאיות לפעמים. פלא שהמורה הוא עדיין לא עובד זר.

המהפכה תתחיל כאשר נחזיר את אחד במאי, ונכבוש בחזרה את העבודה. נדרוש תנאי שכר הגונים. נדרוש לצמצם לאט לאט את העובדים הזרים. נדרוש לבנות דירות קטנות אך זולות שיהיו בהישג יד של כל פועל. נעבוד פחות שעות, נהיה יותר עם המשפחה, והקהילה.