פרשת לך-לך יש מספיק לכולם
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
בן זומא אומר במסכת אבות: "איזהו העשיר? השמח בחלקו."
אברהם ולוט התיישבו באותה חלקת-ארץ, והיו להם צרות-של-עשירים הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי. אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה. וכך כל אחד קיבל פחות, אבל היה שלום ביניהם.
ואצלנו, הליברליזם מעודד אותנו להרוויח כמה שיותר, לצבור כוח וכבוד כמה שיותר. גם אם זה על חשבון האחר. זוהי הגדרת החירות, ליברטי: "יש לי הרבה אז אני חופשי!" משפחה שֶבְּנָה החלל שב מעזה בארון. עם הצער והכאב, יש בהם שמחה על ששב לקבר-ישראל: "עכשיו אני יכולה ללכת לקבר ולשתף אותו במה שקורה לנו החיים." זוהי שִׂמְחַת-עֲנִיִּים בלשונו של נתן אלתרמן: "דפקה על הדלת שמחת עניים. כי חיכה לה האיש עד עת."