108. מלחמות יום כיפור ושמחת תורה. להיות אדם

108מלחמות יום-כיפור ושמחת-תורה להיות אדם

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com   

   קטיף הכותנה בעיצומו. השדות שלבשו לבן מהלקטי הכותנה, יתחלפו לחוּם-אדמה שעוד מעט תיחרש. ואנו נלבש לבן, שיתחלף לירוק בחג-סוכות. בינתים נקרא: פֶּתַח לָנוּ שַׁעַר. בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר. כִּי פָּנָה יוֹם. הַיּוֹם יִפְנֶה. הַשֶּׁמֶשׁ יָבוֹא וְיִפְנֶה. נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ.

   אָנָּא סִלְחוּ לָנוּ הַמֵּתִים. אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ. בְּכָל יוֹם-כִּפּוּר וְשִׂמְחַת-תּוֹרָה בָּא עֻזֵּנוּ וְכּוֹבֵשׁ אֶת מָעֻזֵּנוּ, הַשָּׁלוֹם.  הֵיכָן יְשׁוּעָתֵנוּ? כֹּה קָרוֹב הָיָה אֵלֵינוּ הַדָּבָר מְאֹד. הַחַיִּים וְהַטּוֹב, הַמָּוֶות וְהָרָע, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. לֹא בָּחַרְנוּ בְּחַיִּים, בַּשָּׁלוֹם. אֳשָמְנוּ, בָּגַדְנוּ.

   אָמַר אַבָּא קוֹבְנֶר: כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל, בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה.

   בָּגַדְנוּ בִּשְׁלֹשֶׁת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת-הַכֹּהֲנִים: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשַּא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵם לְךָ שָׁלוֹם.

   פיוט עתיק אמר לנו: אַנְשֵׁי אֱמוּנָה בשלום, ערבות הדדית וצדק חברתי אָבָדוּ. הם היו בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם. גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ. הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה, וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זָעַם. מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם, עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת. בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל. כְּבָר פָּנָה הַיּוֹם, וְעוֹד אֵין שָׁלוֹם. עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָז עַל מָה נֶאֱמַר אָמָּן?

   במעמד אזכרת נשמות, נתפלל לזיכרון נשמות כל רוח-אדם שאיננו, אם מת הוא, או שבוי או חטוף. חנה סנש ביקשה להיות רק אדם, להיות בן-אדם. להשתדל. כי זאת הדרך היחידה שכדאי ללכת בה. גַּם בֵּין יָמִים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם, אַבְעִיר אֶת פָּנָסִי הַקָּטָן, אַבְעִיר לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ עוֹד בֶּן-אָדָם.

גמר חתימה טובה ושנה טובה