חג חנוכה במלחמה ובשלום. אור השלום וקשת השלום
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
בתקופת שנה זו ניצני הפריחות בשלל הצבעים מאירים את העולם באור גדול של ראשית הבריאה.
קשת המלחמה שבה נצחו המכבים, עומדת מול קשת השלום שצייר אלוהים בשמים, אחרי מלחמת המבול בתבל. המלחמה חשוכה. השלום מואר.
הבעל שם טוב אמר: מעט מן האור דוחה הרבה מן חושך. כך חשב אברהם אבינו שביקש מאלוהים: אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם (בעיר סדום) עֲשָׂרָה צדיקים שיש להם אור. וַיֹּאמֶר אלוהים: בסדר, לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה, כי הם יספיקו להאיר את חשכת סדום. לכן גם מי שנראה שכולו חושך, עדיין יש בו אור, גם אם אינו גלוי. נחפש את האור במי שעוד לא מצא אותו בעצמו, ובמי שאנו לא מצאנו אותו בו.
רבי ישראל מסלנט ראה יהודי נחפז להמשיך לתקן נעליים לאור נר שעוד מעט וכבה. הוא קרא: יהודים, כל עוד הנר דולק, אפשר עוד לתקן. לכן נשיר בחנוכה בעיקר את שירם של לוי תנאי ועמירן: בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ (באמצעות אור). כי בכל אחד יש אור קטן, ויחד אנו אור איתן באמצעותו נוכל להסיר את שחור המציאות. במילים אחרות במקום שחור המלחמה אור השלום
אור החנוכייה בחוץ אינו נכנע לחשיכה היורדת. הברכה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שמנהל האור בתוך אפלת הקוסמוס. זהו שאמר אהרון דוד גורדון: במקום להילחם בחושך יש להגביר את האור.
עֶת מֶדִיטַצְיָה וּתְפִלָּה, נַעֲשֶׂה נִשְׁמָע וְנִלְמַד מִנִּסָּיוֹן (מתוך CBT-גל-שלישי)
מידת היכולת לראות אור באדם ובעצמנו: במקום בקורת נפעיל חמלה. כך נוכל ביתר קלות לחפש ולמצוא בעצמנו ובכל אחד את נקודות האור. זוהי התקווה להאיר את חשיכת דרכו של האדם ולהחזירו אל דרך האור. אפשר להתפלל: ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלוהינו אור גנוז בתוכנו שהוא תורת חיים, אהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום.
דבורת הדבש מזהה צוף הפרחים ועל אף הקור והרטיבות, היא ממשיכה במלאכתה.