לא באנו חושך לגרש מאת יששכר עשת
שרה לוי תנאי נתנה לנו את המילים הנפלאות הללו: "באנו חושך לגרש". אבל אנחנו אמורים לדעת שאור וחושך הם שני מרכיבים קבועים של המציאות. וַיַּבְדֵּל אֱ-לֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. החושך לא בוטל. כהני דת המניכאיזם בסביבות המאה החמישית לספירה כן חשבו שאפשר למגר את הרע. ולכן:
לא באנו חושך לגרש, כי בידינו אור ואש. נכון, כל אחד הוא אור קטן ואכן כולנו אור איתן. ולכן נכריז בקול: סורה מעט החושך, הלאה מעט השחור! תן מקום לאור!
ציל-ציל-ציל בפעמונים, מי אנחנו? סביבונים. לנו רגל אחת, גורלנו ליפול ואם ניפול גם לא נפחד, כי נוכל לקום. אנו שובבים גדולים, עליזים והוללים, לפעמים גם עושים רע, מכבים את האור, גם כדי לנוח, לישון. אך נדע יפה מאוד, לספר, לשיר, לרקוד ולקום בבוקר אל האור.