האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה


אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה.

האמא ל' אישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה או אישום פליליים כלשהם, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה. לאמא ל' בעלת הכנסה פחות הממוצע במשק נדרשת לשלם הוצאות של מאות אלפי שקלים כדי שילדיה יוכלו לשמוע את קולה אך לשווא, הביורוקרטיה הנוקשה של מערכת הרווחה ובית משפט לענייני משפחה אינם מאפשרים את הזכות הבסיסית הטבעית והחיונית של ילדים לפגוש את אימם אף לא במרכז קשר מאובטח. המערכת הביורוקרטית מתייגת את הילדים ואימם ומסבה להם נזקים.

לאחר שהיה של חצי שנה במרכז חירום הועברו הילדים למשמורת גרושה של האמא ל', ולאחר שני מפגשים עם ילדיה במרכז קשר, הופסקו המפגשים מאחר והעובדות הסוציאליות היו סבורות כי המפגשים לא עלו יפה. מאז האמא ל' אינה רואה את ילדיה ואינה יודעת עליהם דבר (מעל שנה),

השופט נפתלי שילה קיבל את גרסת פקידות הסעד כי המפגשים לא עלו יפה וקבע כי האמא ל' וילדיה יעברו בדיקות אצל פסיכיאטר לאבחונים נוספים כגון אינטראקציה ועוד.. בבדיקה האחרונה (אוקטובר 2010) נמצאה האמא ל' כשירה וטובה, וכי יש להתחיל מיידית בתהליך חידוש הקשר והמפגשים בין האמא ל' לילדיה.

ניתן להבחין במספר כשלים בטיפול הסוציאלי לרווחת הפרט והמשפחה של רשויות הרווחה ובית המשפט לענייני משפחה:

1. נוקשות - למרות שעובדתית וראייתית האמא ל' טובה וכשירה לא פגעה מעולם בילדיה, עובדת וחרוצה, פקידות הסעד השכם וערב מבקשות אבחונים יקרים מאוד על חשבונה של אמא ל' ומסבות לה נזקים כלכליים קשים, תוך שהן מקבלות גיבוי מלא מהשופט לענייני משפחה נפתלי שילה. פקידות הסעד מתרשמות ומבקשות והשופט מאשר.

2. מערכת הרווחה כושלת ומסבה נזקים קשים – במבחן התוצאה המערכת הסוציאלית ומערכת המשפט לענייני משפחה כשלו בכל עיקרון שהוא לרבות "טובת הילד" שכן לאחר מעל שנה הילדים אינם פוגשים את אימם ללא כל סיבה עובדתית כלשהי. השופט שילה ופקידות הסעד נאחזים באבחונים והתרשמויות ועלילות של גורמי רווחה, ומונעים ממנה לראות את ילדיה, תוך שנגרם לאורך כל הדרך נזק מתמשך לילדים.

3. שיטת עבודה נוגדת ערכי הדמוקרטיה והיהדות – מה החוקים ווהמשפטים לפיהם פועלת מערכת הרווחה בעניין זה? אין מדובר בגישת חסד צדקה ומשפט, הגישה היא כביכול גישה "חוכמתית" לקויה לפיה פקידת הסעד היא בעלת מקצוע עם אוסף תיאוריות סוציאליות שונות ומשונות של "טובת הילד", הקובעת בדיקות ואבחונים סובייקטיביים אשר אין בהם שום תועלת לילדים ולהורים ואשר משתנה במקום ובזמן. האמא ל' וילדיה לא ראו שום ברכה בגישה חסרת בסיס זאת, רק התנכלויות ונזקים.

כֹּה אָמַר ה', אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר, בִּגְבוּרָתוֹ; אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר, בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי–כִּי אֲנִי ה', עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ: כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-ה'. (ירמיה ט, כב-כג)

להלן סרטון בו מתוארת החטיפה התוקפנית ע"י רשויות הרווחה את ילדי האמא ל' למרכז חירום בשם "טובת הילדים"

קישורים:

Comments