יוחזר לדודתו הקצינה, שנתיים אחרי שאומץ

הקצינה. מאושרת (צילום: גיל יוחנן)

במהלך המאבק הטעון קבעו שתי ערכאות משפטיות, בהתאם לעמדת משרד הרווחה, כי טובת הילד היא להישאר עם משפחת האומנה בשל הקשר שנוצר ביניהם. הקצינה לא ויתרה ועתרה לעליון, שם החליט הרכב של שלושה שופטים להפוך את ההחלטה.

השופטים יצחק עמית ועדנה ארבל קבעו כי דווקא המשקל של הוצאת הילד ממשפחתו הביולוגית מכריע יותר. "קשה ניתוקו של קטין מהוריו-מולידיו ומבני משפחתו כקריעת ים סוף", כתבו. "שומה עלינו להרים מבטנו אל בני משפחתם הקרובים – הסב והסבתא, האח והאחות – ולבחון את רצונם ויכולתם לגדל את הילד ולדאוג לצרכיו חלף הוריו, ובכך למנוע תלישתו ממשפחת מוצאו".

בדעת המיעוט סבר השופט ניל הנדל כי יש לדחות את הערעור ולהשאיר את הפעוט בידי משפחת האומנה, לאחר שהשתכנע כי בנסיבות המקרה לקיחתו ממקום שבו היה כל חייו "תפגע בו באופן ודאי או בהסתברות גבוהה ובאופן משמעותי".