המראת חירום - סיפורה של נערה מצטיינת, בת לאם חד הורית בכרמיאל, שנרדפה ע"י הרווחה ואושפזה בכפייה במחלקה פסיכיאטרית, עד שנאלצה לברוח מהארץ - "הלכתי אליו והתחלתי לדבר, חשבתי שהוא יגלה הבנה, חשבתי שהוא מדבר, ... אבל גם כשדיברתי הוא הסתכל לצדדים, משועמם לא מקשיב, לא הצלחתי אפילו להיכנס לפרטים, ואז הוא אמר: 'טוב טוב, בסדר, תקראי לאמא שלך', הוא אמר לאמא שלי, 'תקשיבי, הבת שלך חולה, מה שקורה לה בשכבה, זה לא אמיתי, היא מדמיינת את זה, אני רושם לה עכשיו כדור, ואני רוצה שתאשפזי אותה,...
המשפט "בא לי למות" נחשב מיד על ידי יועצת בית הספר למחשבה אובדנית. אין הקשבה אמיתית לילד [צילום: AP]
"'אין כאן זכויות חולה כמו בבתי חולים רגילים', אמרתי. 'לא! לא! לא! אני לא מוכנה, לאף אחד אין זכות לגעת בגוף שלי!' הצמדתי את הידיים לגוף. הגעתי לתודעה שאין לי יותר זכאות על גופי. התחלתי לצרוח! זה היה רגע איום ונורא. אם אתה מתנגד, מפחידים שיקשרו אותך. חבלים וברזלים, חורים מיוחדים במיטה שתוקעים שם מסמרים"
.
פסיכיאטר ד"ר מרסלו שפיץ
מנהל מחלקת "הדרכת הילד"