השפלת נערות במעון "מסילה"
מבוסס על כתבה מערוץ 10 - דצמבר 2007. במוסד מסילה של משרד הרווחה ליד ירושלים שוהות ע"פ צו בית משפט כ- 70 נערות בסיכון. נערה בת 15 השוהה במוסד, טוענת כי במוסד מתעללים ומשפילים את הנערות, היא מרגישה בגיהנום. ניסו לשרוף את המוסד שלש פעמים. הנערות באו למוסד מרקע קשה אולם ע"פ מה שהן מספרות נראה כי הן רק מתדרדרות. הנערה מספרת על אירוע פיסי (בכוח) של הכנסת חניכה לעונש בכוח ל"חדר הבטוח" ע"י 3 מדריכים. מדובר בחדר אטום, 4 קירות עם מיטת מתכת מחוברת לרצפה. הנערה בת ה-15 וחצי נכלאה בחדר 17 שעות. הנערה הייתה בבית חולים בעקבות פציעה וכשנסתיים הטיפול העדיפה להיות במעצר מאשר לחזור במוסד, אולם הוחזרה ע"פ צו בית משפט. הנערה חרדה לגורלה במוסד.
.
.
סיפורה של שירן סוטירין - שברחה ממעון מסילה והסתתרה 4 שנים מהשלטונות
כתבה נוספת על מעון "מסילה" הוא סיפורה של שירן סוטירין אשר ברחה מהמעון בגיל 14, ולאחר 4 שנים שהסתתרה כדי לא לחזור למעון, הופיעה במשטרה כי פג תוקף צו בית המשפט לכלוא אותה במעון "מסילה". הצו היה בתוקף עד ששירן תהה בת 18. רב פקד יואב בר מספר כי ישנם עשרות בריחות של נערות חוסות ממעון "מסילה". רפ"ק בר מספר כי פגש את הנערה (כשהיא בת 18) ומדובר בנערה "מדהימה ... עם הרבה שכל בקודקוד, בחורה שלקחה את עצמה בידיים לומדת הרבה שפות, התחילה ללמוד קרימינולוגיה ... בריאה שלמה בנפשה ובגופה ... השינוי שחל בה היה מקצה לקצה" (כוונתו שפגש נערה שונה לחלוטין מסיפורי הבדים שסיפרו לו גורמי הרווחה). רפ"ק בר מוסיף כי הנערה נשלחה ל"מסילה" עקב נסיבות טרגיות, לא עקב מעורבות בפשע.
.
.
בכתבה "לעצור את כליאת בני הנוער" כותבת ד"ר אסתר הרצוג: "מהיכרות שהייתה לי עם נערה אחרת, שאף היא הואשמה בכך שהיא 'מסתובבת (ואולי שוכבת) עם גברים' אני מניחה שההסבר שניתן לבית המשפט על ידי פקידת הסעד הוא שיש 'להגן על הנערה מעצמה'. במקרה זה שהכרתי, אמה של הנערה, שהייתה מסורה לה מאוד, הואשמה בכך שאינה מסוגלת להשגיח עליה כראוי. זאת על אף שמשרד הרווחה מסר להשגחתה כמה ילדים, כולל ילדה עם תסמונת דאון. גם היא ברחה מהמוסד שבו נכלאה ("צופיה"). סיפוריה על שיטות החינוך שם היו דומים לאלו שפרסמה אורלי וילנאי על "מסילה" בערוץ 2 ובכתבה של בילי מוסקונה לרמן על "צופיה" במעריב. כשברחה מהמוסד נאנסה ואז נתפסה ואושפזה במוסד לחולי נפש (משם כנראה קשה יותר לברוח). היא שוחררה מהמוסדות לאחר כשנתיים, כשהיא שבורה ורצוצה ....
לפי דו"ח שמסר שר הרווחה, בשנים 2002-2006 הוצאו מביתם בצו בית משפט 1,001 ילדים בבאר שבע, 2,098 בירושלים, 1,946 בתל אביב. איך יתכן שהחברה כולה לא מזדעזעת מהעובדה ששיעור כה גבוה של צעירים וצעירות מוצאים מבתיהם בכפייה ונכלאים בניגוד לרצונם במוסדות? למה ממשיכה להתנהל באין מפריע מדיניות דרקונית של כליאת בני נוער בתנאי בידוד, סטיגמטיזציה, השפלות והתעללות ושבעקבותיה רבים מפתחים קריירה של שוליות חברתית ועבריינות? למה הרצח של ילדה אחת על ידי הוריה מרעיד את אמות הסיפים במדינה, אך דעיכתם (ולעתים גם מותם) של ילדים רבים מתרחש בשקט מפחיד כבר עשרות שנים ושומרי הסף של המוסר החברתי שותקים? למה שותקים ארגוני הנשים ואינם זועקים את זעקת הנערות? איפה ארגוני זכויות האדם שמתעלמים לנוחיותם מהפשע של ארגוני המדינה נגד החלשים ביותר בחברה? איפה הארגונים למען ילדים, שנלחמים בחירוף נפש נגד הורים "מזניחים" ושותקים מול מדינה שכולאת ומתעללת בילדיה? איפה יפי הנפש שמקימים ועדות לשיפור החינוך של ילדי ישראל אך מתעלמים באדישות מגורלם של עשרות אלפי ילדים?
זה די קל, כי בסך הכל מדובר ב'שבבים אנושיים' שניתזים מסחר בילדים. זהו סחר בבני אדם שמאפשר למלא מוסדות לטובת "יזמים חברתיים" שזכו במכרזי "טיפול בקטינים בסיכון", לטובת גילדות של 'פרופסיונאלים' ושל אנשי מינהל ותחזוקה רבים מאד שנשכרים ממנו להפליא. זה סחר מפתה שאין עליו שום עונש, כי מדובר ב'ילדים של אנשים שקופים' חד-הוריות, עולים חדשים וסתם עניים. ילדיהם משמשים מטרה נוחה לסוחרי ילדים ולתומכיהם במעגלי התקשורת, ההון והשלטון, בחברה שמתיימרת לדאוג ולטפח ילדים אך משתמשת בהם כאחרונת כנופיות הפושעים. ".
דוח מבקר המדינה 2008 - טיפול והשגחה לקויים במעון מסילה תוך סיכון הנערות החוסות
מעון "מסילה" הוא מעון מקיף לנערות בנות 13-18 השוכן במושב אורה, בפאתי ירושלים. המעון יכול להכיל 46 נערות בשתי קבוצות מגן ושתי קבוצות קידום.
באוגוסט 2007 פנה מנהל מעון "מסילה" להנהלת המשרד וציין כי איכות הטיפול וההשגחה שלהם זוכות החוסות מידרדרת במהירות בשל המחסור במדריכים, וכי "חברי הנהלת המעון, כולל אני עצמי, מעריכים שקריסת המערכות קרובה מאוד. היא יכולה ללבוש צורות שונות: מרד של קבוצת חניכות, אירוע חמור של אלימות או של פגיעות עצמיות, או נטישה של מדריכים".
תחזיתו הקשה של מנהל המעון התממשה כארבעה חודשים לאחר מכן. בדצמבר 2007 אירעו במעון "מסילה" שני אירועי התפרעות והצתות שגבלו בסכנת חיים: ב-23 בדצמבר כמה נערות ששהו במועדון השתוללו, שברו והציתו חפצים. במועדון פרצה דלקה ושלוש נערות נפגעו בגינה ופונו לטיפול רפואי. למחרת בערב התחוללה שוב מהומה ובמהלכה כמה נערות הציתו חפצים וגרמו לדלקה. שש נערות ומדריכה פונו לבית חולים עקב שאיפת עשן. ...
הצעדים שנקטה הנהלת הרשות (חסות הנוער) לא פתרו את מצוקת התפעול של המעון. במאי 2008 פנה מנהל המעון לשר הרווחה וציין כי "במעון מסילה... קרובה מאוד קריסת מערכות כללית... אני מבוהל מהאסון המתרחש לבוא. איני מצליח להבין כיצד הנהלת המשרד שלי אדישה לכך שחוסות הנמסרות לאחריותנו בצו 'טיפול והשגחה' מקבלות טיפול והשגחה ברמה מחפירה".
במאי 2008 הגישה הוועדה את ממצאיה. היא ציינה כי הסיבות העיקריות לאירועי ההצתות במעון היו מחסור במדריכים ובעובדים סוציאליים שגרם להידרדרות באיכות הטיפול בחוסות ולהיענות פחותה לצורכיהן; מחסור בשעות שבהן מועסק פסיכיאטר במעון אף שחלק ניכר מהחוסות מטופל בתרופות פסיכיאטריות; היעדר ייעוץ וטיפול פסיכולוגי לחוסות אף שחלק ניכר מהן נפגעות טראומות מיניות ואחרות; היעדר מפקחת מחוזית על הטיפול שהייתה אמורה לפקח על עבודת העובדים הסוציאליים ועל התהליכים הטיפוליים הפרטניים הניתנים לחוסות. הוועדה המליצה, בין היתר, לאייש את כל תקני המדריכים; להגדיל את מספר המשרות של העובדים הסוציאליים שנקבע בתקן ולאייש את כל המשרות האמורות; לתגבר את הצוות הטיפולי בפסיכיאטר ובפסיכולוג; ולהגביר את הפיקוח על הטיפול הפרטני בחוסות.
במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008, יותר משנה לאחר שהחל מנהל המעון להתריע על הסיכון הנשקף לחוסות ושמונה חודשים לאחר שאירעו האירועים הקשים במעון ולאחר התרעות חוזרות ונשנות של הממונה ושל המפקח על המעונות במחוז על הידרדרות המצב במעון ועל תוצאותיה - גרמה מצוקתו התפעולית של המעון לכך שהוא יהיה נתון בסכנת סגירה. רוב המלצותיה של ועדת הבדיקה אשר בחנה את האירועים במעון לא יושמו, חלקן בשל ההמתנה לפתרון בעיית ההעסקה של כוח אדם במעונות הממשלתיים (סוף ציטוט דוח מבקר המדינה 2008)
נקודות:
קישורים: