האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו


יולי 2009 , המאמר "האבא גילה: בנו נמסר לאימוץ ללא ידיעתו" , מעריב.
ילד בן 9 עומד במרכזו של דיון בבית המשפט העליון. לפני ארבע שנים הוא נלקח מאימו על ידי פקידי הרווחה ונמסר לאימוץ מבלי שדיווחו על כך לאביו, עובד זר מאירופה. כעת הוא מבקש: החזירו את בני.


האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

במרס 2005 הוצא הקטין ממשמורתם של אמו ובעלה והועבר למשפחה אומנת. ביוני 2006 הגיש נציג היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה הצעה להכריז על הקטין כבר-אימוץ. למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא התייצבו האם ובעלה לדיונים - ובספטמבר 2006 הכריז בית המשפט על הקטין כבר-אימוץ.

בפסק הדין נכתב כי האב הביולוגי לא ידע על ההליך ולא השתתף בו בפועל ובפברואר 2007, לאחר שנודע לו לראשונה מהאם על כך שבנו הוכרז כבר-אימות, הגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבחון את הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ בהתאם לקביעה מהי טובתו של הקטין כיום, ופסק כי ההכרזה עליו כבר-אימוץ הינה נכונה. בעקבות זאת הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קיבל את הערעור וציין כי ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ נעשתה שלא כדין - כיוון שלא נעשתה כל בדיקה בדבר המאמצים לאתר את האב הביולוגי, למרות שזהותו ומקום מגוריו היו מצויים בידי שירותי הרווחה.

בתאריך 29.11.2009 פסק בית משפט העליון כי הילד ישאר במשפחה המאמצת. שישה שופטי בית המשפט העליון קבעו בדעת רוב נגד דעתו של שופט אחד כי יש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש לבטל הכרזה על ילד בן 8 כבר-אימוץ לאחר שאביו הביולוגי טען כי לא היה שותף להליכים.

השופטים קבעו כי הילד יוכרז כבר-אימוץ ויישאר בחזקת המשפחה המיועדת לאמצו - ומתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה בשל התקלות שאירעו בהליך האימוץ. הרכב השופטים כלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות וחנן מלצר - שהיה היחיד שהתנגד.

"לתת את הדעת על המחדל"

השופטת ארבל קבעה כי מהטעמים שהוצגו בפני בית המשפט, עולה כי טובתו של הקטין הינה באופן ברור להישאר בבית המשפחה המיועדת לאמצו וכי הקשיים המאפיינים ילדים מאומצים פחותים מהקושי הנפשי שאיתו ייאלץ הקטין להתמודד בניתוקו מהמשפחה שאותה הוא רואה כיום כמשפחתו ואצלה הוא מצא לראשונה בחייו חום, מסירות ותחושת שייכות. גם השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הסיבה להכרעה היא טובת הקטין וכי הוא וחבריו השתכנעו כי טובתו היא בהישארותו במקומו הנוכחי.

השופטים מתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה. ארבל ציינה כי היה עליהם לעיין בתיק בדקדקנות ולאתר את האב הביולוגי. "מן הראוי כי שרותי הרווחה והאחראים עליהם יתנו דעתם למחדל זה, שמקורו בחוסר בחינה מעמיקה ובהתעלמות מחומר רלוונטי המבטאים התנהלות לא ראויה אשר אינה צריכה לקרות ככלל ובמיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות".

גם השופט ריבלין מתח ביקורת על שירותי הרווחה וכתב כי התקלות בפרשה זו אינם מסתכמים בכשל באיתור האב הביולוגי, אלא גם בהתמשכות ההליכים. לעומתם, השופט חנן מלצר שהתנגד להחלטה, טען כי לא התקיימה כאן עילת אימוץ ולכן ההכרזה על הילד כבר-אימוץ הייתה שלא כדין. הוא ציין כי טעם נוסף לדחיית הערעור הוא הפגמים המצטברים שנפלו בהליך, אשר מצדיקים לטענתו את קיומו מחדש.

קישורים:
למאמר המלא הקלק על התמונה.
משרד הרווחה מסר את הבן לאימוץ סגור ללא ידיעת האב
ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור ע"י הרווחה ללא ידיעתו , מעריב , 02.12.2009
ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור


משרד הרווחה מסר את הבן לאימוץ סגור ללא ידיעת האב
Ċ
danny ron,
29 בנוב׳ 2009, 12:26
Comments