הילה אלרואי ואלה הר-נוי | 11/9/2007 , מעריב
עירומים ורועדים מקור, המתינו יחד המאושפזים בבית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה" למקלחת היומית שלהם. לפעמים, גם למקלחת הם הוכנסו יחדיו. בסיום הטקס המשפיל, הם הוחזרו לחדרם, או לפרוזדור המחלקה, כאשר הם עדיין עירומים. זו היתה שגרת חייהם. בין השפלה להשפלה, בין מכות לצעקות. במקום שבו היו אמורים להרגיש מוגנים מהעולם החיצון, הם הרגישו יותר מכל כאב.
ועדה שבדקה את התנהלות אחת המחלקות בבית החולים הפסיכיאטרי הממוקם סמוך לפרדס חנה, מצאה צדק רב בטענות החולים. חברי הוועדה זיהו מקרים של אלימות מילולית ופיסית, גניבה מחולי נפש, התעלמות מבעיות רפואיות של החולים ויחסים סבוכים בתוך הצוות הרפואי. הם אפילו חשפו מקרה שבו מטופלת העניקה לצוות הרפואי עיסויים על בסיס קבוע.
דוח ועדת הביניים שהגיע לידי מעריב ונחשף כאן לראשונה, הוא אחד הדוחות הקשים ביותר שנכתבו על בית חולים פסיכיאטרי בישראל. חברי הוועדה ממליצים לסגור את המחלקה ולהעביר חלק מהתלונות למשטרה. לגבי חלק מאנשי הצוות - יש לדבריהם לבצע בדיקה של גורמים מקצועיים כדי לקבוע האם הם יכולים להמשיך לטפל בחולים. בין היתר מציינים חברי הוועדה כי הם מצאו סתירות בעדויות אנשי הצוות המקצועי ועדות לכך שאנשי הצוות ניסו לשבש את החקירה על ידי שכנוע חולים שלא לספר את האמת.
החולים מידרדרים
הוועדה הוקמה לראשונה בדצמבר 2006 על ידי מנהל בית החולים פרופ' אילן מודעי ז"ל, שנפטר לפני כשבועיים מהתקף לב, לאחר שהתקבלו תלונות מחולה שהיה מאושפז במחלקה. בינואר 2007 הסמיך מנהל בית החולים את חברי הוועדה לבדוק גם תלונות של אחד מאנשי הצוות. במהלך עבודתם הגישו חברי הוועדה שני דוחות ביניים. הדוח האחרון, שמתפרס על פני למעלה מ-200 עמוד, הוגש למנהל בית החולים באמצע יוני השנה. לפני כחודשיים הועבר הדוח למשרד הבריאות ולמשטרה. למרות חומרת הדוח והעובדה שמשרד הבריאות והמשטרה מודעים לקיומו כבר כחודשיים, עד היום לא נעשה דבר: המחלקה לא פורקה והחולים סובלים עדיין מאלימות פיזית ומילולית קשה.
חברי הוועדה יניב מדאר, פרופ' ג'וני בנימין ויאסר עתאמנה מציירים תמונה עגומה של אלימות פיסית ומילולית של הצוות הסיעודי כנגד חולים, גניבה מחולים, חוסר אמפתיה וחוסר אכפתיות, זלזול בחולים ובזכויותיהם. עובד בבית החולים סיפר למעריב כי התנהגות הצוות הסיעודי גרם להידרדרות במצבם הנפשי של החולים חסרי הישע: "ראיתי התייחסות מזלזלת, משפילה וחסרת אחריות כלפי חסרי הישע. התוצאה: הידרדרות קשה במצבם הגופני והנפשי."
לוועדה הגיעו תלונות על כך שחולים נוהגים לעמוד ליד המקלחות כשהם עירומים. "חולים/ות הושארו עירומים/ות בקור ובצוותא בכניסה למקלחות ובפרוזדור בהמתנה לתורם למקלחת," נכתב
בדוח, "בסיום המקלחות הובלו המטופלים/ות לחדריהם/פרוזדור כשהם עירומים/ות (מטופלים התלוננו בפני צוות על בושה, קור ופגיעה בפרטיות."(
העידה אחות העובדת במחלקה: "אין תנאים למקלחות, החולים מפוזרים בפרוזדור, אין חדר הלבשה, אין חדר שהחולה יתפשט ויתלבש. בגלל זה קשה לנו עם זה - מטופלים שכשמזמינים אותם למקלחת אז הם מתפשטים, לפעמים כמה ביחד, למרות שמבקשים מהם שלא."
עוד עולה מהדוח כי בשל מחסור בכוח אדם קורה לא פעם שחולים לא מתקלחים מעל 24 שעות. אחת מעובדות המחלקה סיפרה בעדותה בפני הוועדה כי מטופלת שהגיעה לתחנת האחיות בבכי לאחר שנשפך עליה מיץ לא זכתה למקלחת בגלל שהתור שלה להתקלח היה רק למחרת: "היא הגיעה אליי בוכה, דביקה, עם זבובים עליה. ולמרות ששלחתי אותה לתחנת האחיות היא חזרה אליי ואמרה שהצוות הסיעודי אמר לה שתבוא מחר כי רק אז היא רשומה למקלחת."
חברי הוועדה קובעים כי אחות בכירה במחלקה היתה מודעת לבעיית המקלחות כמתואר אולם לא נקטה בצעדים מתאימים להפסקת הבעיה. מחקירת הוועדה עולה עוד כי היו מקרים שבהם מטופלים שלא שולטים על הסוגרים שלהם הושארו שעות ארוכות עם שתן וצואה ללא החלפת חיתולים. מאחר ולא היה נוהל מסודר במחלקה לה חלפת חיתולים בשעות הלילה, חולים שלא היו מודעים למצבם הושארו לעתים לילות שלמים כשהם מרוחים בשתן וצואה.
ראש מוטח ברצפה
מהדוח עולה עוד כי חלק מאנשי הצוות נהגו להשתמש בכוח פיזי כנגד מטופלים: דחיפות, משיכות, גרירות וסחיבה של חולים על ידי אנשי הצוות לעתים רק מפני שהלכו לאט מדי. עובד בבית החולים סיפר למעריב כי אחות במחלקה תיארה באוזניו מקרה שבו מטו פלת התקרבה לתחנת האחיות ואחד מעובדי צוות הסיעוד שרצה שקט גרר אותה ברגליים לאורך כל הפרוזדור עד לחדרה כשהראש שלה מוטח ברצפה: "אלימות היא שגרת העבודה של חלק מאנשי הצוות שמ בקשים שלא יפריעו את מנוחתו," סיפר אחד העובדים למעריב.
אחת העובדות במחלקה סיפרה עוד לחברי הוועדה כי מטופלים התלוננו באוזניה כי הרביצו להם במקלחות. עובדים אחרים תיארו מצבים בהם חלק מהצוות הסיעודי היה צועק על מטופלים, מקלל ומשפיל חולים.
חברי הוועדה קבעו כי מהעדויות עולים חשדות בדבר ביצוע עבירות אלימות ועבירות משמעתיות נוספות באופן שבו נדרשת הת ערבות של גורמים חוקיים רלוונטיים, ובחינה על ידי גורמים מקצועעיים האם יש לאפשר לאותם אחים להמשיך לטפל בחולים.
לגבי אחד האחים, סיפרה אחת מאנשי הצוות כי הוא נוהג לה כות ולהשפיל את החולים: "גורר מטופלים בכוח כי הם לא הול כים בקצב שלו או כי החולה סתם איטי, לא מכבד אותם, מדבר לא יפה, צועק עליהם, אומר להם 'אידיוט,' 'מטומטם,' 'מפגר,' 'נודניק,' זה דברים ששמעתי בעצמי."
אחד החולים התלונן כי אותו אח לקח ממנו שעון יד וכסף שהיו לו בתעודת הזהות: "הוא האכיל אותי בכוח, תפס לי את הידיים מעל הראש והאכיל אותי. הוא קילל אותי מהיום הראשון... במקלחות הוא משך אותי בצוואר, דחף אותי במ־קלחות, עוד לא הספקתי להתקלח וכבר הוא מוציא אותי בכוח כשעוד הסבון עליי. התלוננתי עליו אז הוא אמר לי 'פה זה לא כלבוטק...' אני שמעתי אותו מקלל גם חולים אחרים," סיפר לחברי הוועדה.
כעת, מבקשים חברי הוועדה להעביר את העדויות לחקירת המשטרה ולבחון על ידי גורמים מקצועיים האם יש לאפשר לאותו אח להמשיך ולטפל בחולים. חברי הוועדה מצאו כי חולים המתלוננים על בעיות רפואיות אינם נענים. כך לדוגמה, חולה עם רקע של מחלת לב פנה לאחות בכירה והתלונן על כאבים בחזה. בתגובה, צעקה עליו האחות: "זאת לא תוכנית כבקשתך," וגירשה אותו מהמקום בבושת פנים, מבלי לקרוא לרופא שיבדוק אותו. אל חברי הוועדה הגיעו עדויות של אנשי צוות רפואי ששמעו את החולה מתלונן ואת צעקות האחות הבכירה.
השתקה של הצוות
מקרה נוסף שנבדק היה של חולה אחרת שהתלוננה על גוש בצוואר. למרות שהאחות שבדקה את החולה התרשמה כי לחולה יש גוש בצוואר ונפיחות באזור בלוטת התריס, נבדקה החולה על ידי רופא רק עשרה ימים לאחר מכן ונשלחה לבדיקה אצל אנדוקרינולוג.
חברי הוועדה שמותחים ביקורת על מנהל המחלקה, כותבים כי למרות טענתו של מנהל המחלקה כי בדק את הגוש בצווארה של המטופלת סמוך מאוד לדיווח הראשוני, אין לכך תימוכין בתיקה הרפואי. "מעיון בתיקה הרפואי," כותבים חברי הוועדה, "עולה כי עבר פרק זמן לא סביר מהיום שבו נרשם ממצא של גוש בצוואר ועד היום שבו נרשמה התייחסות רפואית."
חברי הוועדה כותבים עוד כי מדיווחיהם של חלק מאנשי הצוות עולה חשד כי אנשי צוות אחרים ניסו להשפיע על תוכן המידע שיימסר לוועדה. מעדויות אנשי הצוות עולה כי במחלקה קיימת השתקה של אנשי הצוות: "אם הם מדברים אז פוגעים בהם בסידור העבודה."... מספר תלונות מתייחסות להתנהגותה של אחות בכירה במחלקה. לדברי אנשי הצוות, היא רודה וצועקת הן על החולים והן על אנשי הצוות ולא מטפלת בתלונות שמדווחות לה על אלימות כנגד חולים.
אחת האחיות סיפרה כי היא דיווחה לאחות הבכירה על גרירה של מטופלת על הרצפה אולם במקום לבדוק את הנושא היא צעקה עליה. אחות אחרת מתארת אווירה של טרור במחלקה: "איומים במחלקה. אי אפשר לעבוד במחלקה. אמרו לנו שהם ידעו מה אמר לוועדה כל אחד ואחד." חברי הוועדה, מצידם, מוצאים סתירות רבות בעדויות של האחות. "גרסתה של האחות הבכירה כי הינה 'תמיד מדברת בשקט,' נסתרת על ידי שמונה אנשי צוות (אחים, אחיות, רופאים ומרפאים בעיסוק) הטוענים כי היא צורחת וצועקת על המטופלים ועל אנשי הצוות," כותבים חברי הוועדה בדוח.
עוד עדות חמורה שהגיעה לחברי הוועדה היתה על אנשי צוות סיעודי שנהגו לקבל עיסויים בכפות הרגליים והידיים מאחת המטופלות. גם המטופלת העידה כי אכן נהגה לעסות את כפות רגליהן וידיהן של שתיים מהאחיות. לעיסויים אלו היו עדות כמה מהאחיות.
חברי הוועדה טוענים כי גרסתה של האחות הבכירה כי דיווחה לאחות הראשית של בית החולים על עניין העיסויים עומדת בניגוד לגרסתה של האחות הראשית שטוענת כי לא קיבלה מעולם דיווח שכזה.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי התקיימה ועדת בדיקה פנימית שמונתה על ידי מנהל בית החולים המנוח שהמלצותיה הוגשו לאחרונה, וכי חלק מהתלונות בטיפול המשטרה.