Афанасий Фет

Глубь небес опять ясна,

Пахнет в воздухе весна,

Каждый час и каждый миг

Приближается жених.

Спит во гробе ледяном

Очарованная сном,—

Спит, нема и холодна,

Вся во власти чар она.

Но крылами вешних птиц

Он свевает снег с ресниц,

И из стужи мертвых грёз

Проступают капли слёз.

22.03.1879

,שַׁחַק שׁוּב בְּזֹךְ מַרְהִיב

,בָּאֲוִיר רֵיחוֹת אָבִיב

,כָּל דַּקָּה, בְּלִי עַכָּבָה

.הֶחָתָן קָרֵב וּבָא

בָּאָרוֹן שֶׁל קֶרַח צַח

,אֲפוּפָה נִים מְמֻשָּׁךְ

נֶאֱלֶמֶת וְקָרָה

.הִיא בְּכֶשֶׁף נְצוּרָה

הוּא בִּכְנַף צִפּוֹר אָבִיב

,מֵרִיסֶיהָ כְּפוֹר מֵעִיף

וּמִקֹּר שֵׁנָה דְּמוּמָה

.מוֹפִיעִים אֶגְלֵי דִּמְעָה

22.03.1879