(בליל על ערמת השחת (א.פט
Афанасий Фет
На стоге сена ночью южной
Лицом ко тверди я лежал,
И хор светил, живой и дружный,
Кругом раскинувшись, дрожал.
Земля, как смутный сон немая,
Безвестно уносилась прочь,
И я, как первый житель рая,
Один в лицо увидел ночь.
Я ль несся к бездне полуночной,
Иль сонмы звезд ко мне неслись?
Казалось, будто в длани мощной
Над этой бездной я повис.
И с замираньем и смятеньем
Я взором мерил глубину,
В которой с каждым я мгновеньем
Все невозвратнее тону.
1857
בַּלֵּיל עַל עַרֵמַת הַשַּׁחַת
בַּלֵּיל עַל עַרֵמַת הַשַּׁחַת
שָׁכַבְתִּי וּפָנַי אֶל-עָל
שָׁכַבְתִּי וּפָנַי אֶל-עָל
וּצְבָא אוֹרוֹת כּוֹכְבֵי הַשַּׁחַק
וּצְבָא אוֹרוֹת כּוֹכְבֵי הַשַּׁחַק
רִצֵּד בְּשֶׂגֶב הֶחָלָל
רִצֵּד בְּשֶׂגֶב הֶחָלָל
הָאָרֶץ נָסָה נֶאֱבֶדֶת
הָאָרֶץ נָסָה נֶאֱבֶדֶת
כְּחִזָּיוֹן בַּעֲרָפֶל
כְּחִזָּיוֹן בַּעֲרָפֶל
וּכְאָדָם רִאשׁוֹן בָּעֵדֶן
וּכְאָדָם רִאשׁוֹן בָּעֵדֶן
לְבַד פַּגָשְׁתִּי פְּנֵי הַלֵּיל
לְבַד פַּגָשְׁתִּי פְּנֵי הַלֵּיל
הֲטַסְתִּי לִמְצוּלָה אוֹפֶלֶת
הֲטַסְתִּי לִמְצוּלָה אוֹפֶלֶת
?אוֹ נְחִיל אוֹרוֹת הֵאִיץ הֲלוֹם
?אוֹ נְחִיל אוֹרוֹת הֵאִיץ הֲלוֹם
נִדְמָה – נִתְלֵיתִי דֶּרֶךְ פֶּלֶא
נִדְמָה – נִתְלֵיתִי דֶּרֶךְ פֶּלֶא
בְּיַד עֲנָק מֵעַל תְּהוֹם.
בְּיַד עֲנָק מֵעַל תְּהוֹם.
נִפְעָם, נָבוֹךְ, בְּעַיִן נִכְסֶפֶת
נִפְעָם, נָבוֹךְ, בְּעַיִן נִכְסֶפֶת
נִסִּיתִי עֹמֶק תְּהוֹם לִמְדֹּד
נִסִּיתִי עֹמֶק תְּהוֹם לִמְדֹּד
שֶׁבּוֹ בְּכָל דַּקָּה חוֹלֶפֶת
שֶׁבּוֹ בְּכָל דַּקָּה חוֹלֶפֶת
בְּלִי שׁוּב טָבַעְתִּי עוֹד וְעוֹד
בְּלִי שׁוּב טָבַעְתִּי עוֹד וְעוֹד
1857