לאליקים באואר

לְמָה אֶתְחַפֵּשׂ? קָשֶׁה לְהַחְלִיט.

הָיִיתִי כְּבָר קָאוּבּוֹי, הָיִיתִי שַׁלִּיט,

הָיִיתִי אַבִּיר עִם חֶרֶב חַדָּה,

שׁוֹטֵר וְחַיָּל עִם רוֹבֶה וְקַסְדָּה,

הָיִיתִי בַּלָּשׁ לְקַבְּצָן מִתְחַזֶּה...

לְמָה אֶתְחַפֵּשׂ בַּפּוּרִים הַזֶּה?

אָמְרָה לִי אִמִּי: בּוֹא נֵלֵךְ לַחָנוּת,

תִּרְאֶה תַּחְפּוֹשׂוֹת וְתַחְלִיט בִּמְהִירוּת.

אָכֵן בַּחָנוּת - הָמוֹן תַּחְפּוֹשׂוֹת,

דְּמֻיּוֹת מוּזָרוֹת מִסָּבִיב מִתְפָּרְסוֹת:

רוּחוֹת רְפָאִים, מִפְלָצוֹת וּמְכַשֵּׁף...

לְפֶתַע רָאִיתִי תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל שֵׁף!

חֻלְצָה לְבָנָה מְכֻפְתֶּרֶת וְכוֹבַע-

אָכִין לָכֶם פִּיצוֹת, תֹּאכְלוּ נָא לְשֹׂבַע!

מָדַדְתִּי – כְּאִלּוּ עָלַי זֶה תָּפוּר,

אַחְלִיף מִכְנָסַיִם, אוֹסִיף קְצַת אִפּוּר,

נִרְאֶה לִי אֶהְיֶה אֲנִי אָחְלָה טַבָּח!

אַךְ, אִמָּא... הַגִּידִי – אֵיפֹה הָאֶקְדָּח?