.הַס הֻשְׁלַךְ. עַל הַבָּמָה עָלִיתִי

,אֶל מַשְׁקוֹף הָעֵץ נִשְׁעָן רֹאשִׁי

לְהַבְחִין בְּהֵד רָחוֹק נִסִּיתִי

.מָה יַמִים בָּאִים לִי רוֹחֲשִׁים

אֲפֵלַת הַלַּיְלָה בִּי הֶחְדִּירָה

.מַבָּטָהּ בְּאֶלֶף מִשְׁקָפוֹת

אִם אֶפְשָׁר, אָבִי, רַק הַעֲבִירָה

.מֵעָלַי, הַרְחֵק קֻבַּעַת זֹאת

,הֵן תַּחְבּוּלַתְךָ הִיא נֶהְדֶּרֶת

,וּמַסְכִּים אֲנִי לְתַפְקִידִי

,אַךְ עַתָּה הַהַצָּגָה אַחֶרֶת

.וְהַפַּעַם אָנָּא פְּטֹר אוֹתִי

,הַתָּכְנִית אָמְנָם מִזְּמַן מוּצֶקֶת

.לֹא נִתָּן הַסּוֹף לְשִׁנּוּיִים

.לְבַדִּי, הַכֹּל שָׁקַע בְּשֶׁקֶר

.שְׁבִיל חַיִּים לֹא סוּג בַּשּׁוֹשַׁנִּים