בָּאתִי הֵנָּה לְסַפֵּר לָךְ

כִּי הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר זוֹרַחַת,

כִּי רוֹטֵט עַל כָּל עָלֶה לַח

זֹהַר חַם שֶׁהִיא שׁוֹלַחַת.

לְסַפֵּר כִּי יַעַר עֵר הוּא,

בְּכָל עֵץ מִתְנַעְנֵעַ,

בְּכָל כְּנַף-עוֹף מִתְנַעֵר הוּא

וּבְצָמָא אָבִיב גּוֹמֵעַ.

לְסַפֵּר כִּי אוֹר אוֹ חֹשֶׁךְ -

בְּלִבִּי אוֹתוֹ הַלַּהַט,

כִּי נַפְשִׁי לָךְ וּלְאֹשֶׁר

שׁוּב אוֹתָהּ שִׁפְחָה נִרְצַעַת.

לְסַפֵּר כִּי רֹן כְּגֶשֶׁם

אֶת צְלִילָיו עָלַי מַשְׁפִּיעַ,

כִּי לַשִּׁיר שֶׁלִּי עוֹד אֵין שֵׁם

אַךְ שְׂפָתַי הוּא כְּבָר מַבְקִיעַ.

1843