שֶׁיְּלָדֵינוּ הַנְּבוֹנִים

יֵדְעוּ אַנְגְּלִית כְּמוֹ הוֹדִי יוֹגָה,

טוֹב לֹא פָּחוֹת מֵחִלּוֹנִים –

שֶׁרַק יִרְבּוּ מוֹרוֹת כָּמוֹהָ!

הֵן מֵעַתָּה כֻּלָּם יֵדְעוּ

לוֹמַר יָפֶה How do you do""

וְכָךְ בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

עָשְׂתָה אֶת כָּל הַבֵּרוּרִים,

אָמְרָה "שָׁלוֹם" לָעֲמוּתָה

וּכְבָר סְטוּדֶנְטִית בְּכִתָּה.

אַךְ זֹאת אֵינֶנָּה עֲזִיבָה,

וְאֵין אֲנַחְנוּ נִפְרָדִים

כִּי לַמּוֹרָה הָאֲדִיבָה

כָּאן מְחַכִּים הַתַּלְמִידִים.

אָז נְסַיֵּם בִּדְבַר בְּרָכָה -

שֶׁהַמַּסְלוּל יִהְיֶה חָלָק

לָךְ נְאַחֵל בְּהַצְלָחָה

אוֹ בְּאַנְגְּלִית פְּשׁוּטָה "!Good luck"

לאמירה אנסבכר                   שבט תשע"ב 

בַּאֲוִירָה קְצָת עַצְבָּנִית,

בֵּין אֶלֶף הַדְפָּסוֹת דְּחוּפוֹת,

לְרֵיחַ תַּבְשִׁילֵי כַּרְמִית,

פְּרוּסוֹת לַחְמָהּ הַנִּשְׂרָפוֹת,

בֵּין הַזְמָנַת סִפְרֵי לִמּוּד,

בֵּין מַטָּלָה לִמְשִׂימָה,

יֵשׁ אִי שֶׁל רֹגַע וּנְעִימוּת,

יֵשׁ מַזְכִּירָה, אֲמִירָה שְׁמָהּ.

נוֹהֶגֶת נֹעַם בִּבְרִיּוֹת,

בְּרֹחַב לֵב הִיא מְשַׁבַּחַת,

אֲמִירוֹתֶיהָ – חֲכָמוֹת

וּמֻשְׁמָעוֹת תָּמִיד בְּנַחַת.

יָכֹלְנוּ עוֹד שָׁעוֹת רַבּוֹת

לוֹמַר אַלְפֵי שְׁבָחִים בְּעֵרֶךְ,

אֲבָל פִּתְאוֹם הָיָה לָהּ אוֹת,

פִּתְאוֹם תַּמְרוּר "עֲצֹר" בַּדֶּרֶךְ.

קְצָת חָשְׁשָׁה, קְצָת הִתְלַבְּטָה,

בָּדְקָה הֵיטֵב אֶת כָּל הַחֹמֶר,

וְאָז צָמְחָה הַהַחְלָטָה –

לִהְיוֹת מוֹרָה גָּמְרָה הִיא אֹמֶר.