Афанасий Фет

Как беден наш язык! - Хочу и не могу

Не передать того ни другу, ни врагу

Что буйствует в груди прозрачною волною

Напрасно вечное томление сердец

И клонит голову маститую мудрец

Пред этой ложью роковою

Лишь у тебя, поэт, крылатый слова звук

Хватает на лету и закрепляет вдруг

И темный бред души и трав неясный запах

Так, для безбрежного покинув скудный дол

Летит за облака Юпитера орел

Сноп молнии неся мгновенный в верных лапах

июня 1887

מָה עֲלוּבָה שְׂפָתֵנוּ אָנוּ – אֵין בָּהּ דַּי

כְּדֵי לְהַבִּיעַ לְשׂוֹנְאַי וְלִידִידַי

.מָה שֶׁכְּגַל צָלוּל גּוֹעֵשׁ בִּי בְּלִי מַרְגּוֹעַ

כְּמִיהוֹת הַלֵּב הַנּוֹאֲשׁוֹת כֻּלָּן לַשָּׁוְא

וַחֲכָמִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת מֻרְכָּן רֹאשָׁם

.מוּל הַכָּזָב שֶׁאֵין לִמְנֹעַ

רַק אֶצְלְךָ, הַמְּשׁוֹרֵר, צְלִיל בַּר-כָּנָף

תּוֹפֵס בִּיעָף וּמְקַבֵּעַ בַּחֲטָף

.קַדְרוּת הַנֶּפֶשׁ הַהוֹזָה, רֵיחוֹ שֶׁל שִׂיחַ

הֵן כָּךְ הַנֶּשֶׁר יַעֲזֹב עִמְקוֹ הַדַּל

וּלְאֵינְסוֹף נִכְסָף יַמְרִיא אֶל הֶחָלָל

.בְּכַפּוֹתָיו בָּרָק רִגְעִי אֶל-עַל מַבְרִיחַ