כָּל הַלַּיְלָה נִלְחַם הוּא אֶחָד מוּל שְׁלוֹשָה,

זוֹ הָיְתָה מְשִׂימָה מַתִּישָׁה וְקָשָׁה:

לְשַׁחְרֵר אֶת הַשֶּׂטַח כָּלִיל מִכָּל זָר,

וְהַלַּיְלָה הָיָה הוּא תַּקִּיף וְאַכְזָר.

הוּא זָחַל כְּמוֹ נָחָש, הִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ קִפּוֹד,

נֶאֱבַק כְּאַרְיֵה בְּיָדַים רֵיקוֹת,

הוּא שָׁמַע אֶת אֶנְקַת הָאוֹיֵב הַצּוֹנֵחַ,

וְיָצָא מִן הַקְּרָב, כְּמוֹ תָּמִיד, מְנַצֵּחַ.

וּבַבֹּקֶר בְּעֵת הִתְפַּזֵּר הֶעָשָׁן:

בְּרַגְלֵי הַמִּטָּה – הַסָּדִין הָעַקְשָׁן,

הַכָּרִית בַּפִּנָּה שֶׁלְּיָד הַחַלּוֹן,

הַשְּׂמִיכָה עוֹד אוֹחֶזֶת בִּקְּצֵה הַמִּזְרוֹן.

בַּמִּטָּה הַשְּדוּדָה הַחַיָּל הַקָּטָן

מִתְנַדְנֵד בַּחֲלוֹם עַל גַּבֵּי לִוְיָתָן.

הָעוֹלָם מִתְמַלֵּא בְּשַׁלְוָה וְשָׁלוֹם,

וְחִיּוּךְ עַל פָּנָיו צָץ מִתּוֹךְ הַחֲלוֹם.

כָּל אוֹיְבָיו-מַצָּעָיו נִמְלְטוּ בִּזְחִילָה,

רַק תְּפּוּסָה בְּיָדוֹ כִּפָּתוֹ הַסְּגֻלָּה.