אֲנִי מוּבָס וּמְאֻיָּם,

מֵאַיִן הוּא צָץ – קָמָץ קַיָּם?

תָּאֵי מוֹחִי תּוֹהִים, מוֹחִים:

כְּלָלִים עַל הַכְּלָלִים דּוֹרְכִים.

חוֹק הַחִטּוּף וָתִיק, אֵיתָן

הָיָה לְאוֹת וּלְסִימָן,

הָיָה מָעֹז, הָיָה מְצָד,

הָפַך לִסְתָם בִּיתָן נַיָּד.

הָיָה מָמוֹן בִּידֵי קַבְּלָן,

נִהְיָה לְוָו בִּידֵי אֻמָּן.

הָיָה מַטָּע בִּידֵי חַקְלַאי,

נִהְיָה לִטְלַאי, נִהְיָה לִלְוַאי.

נִהְיָה פִּתְאֹם חַלָּשׁ כְּמוֹ עָשׁ,

לְלֹא מַדָּד, לְלֹא מוֹרָשׁ.

אֲנִי ... הָפַכְתִּי לְבַלָּשׁׁ