הָאַהֲבָה – כָּזָב, חַיֵּינוּ – הֶרֶף עַיִן

!הֵם אֶנֶק שֶׁנִּשְמַע כְּדֵי לַהֲפֹךְ דְּמָמָה

מָה טַעַם לְחַיַּי מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם

?לְסֵבֶל הַיְּאוּשׁ וּלְרַעַל הַכְּלִימָה

מַדּוּעַ, בְּלִי לְהַאֲמִין בָּאַהֲבָה

?לָהּ אֲחַכֶּה טִפְּשִׁי בַּנֶּפֶשׁ הַנִּלְהֶבֶת

וְכֹה שְׂמֵחָה נַפְשִׁי שֶׁלִּי, כֹּה כְּאוּבָה

?שׁוּב לֶאֱהֹב בְּצִפִּיָּה וּבְעַצֶּבֶת

הוֹ, לֵב טִפֵּשׁ, מָתַי תַּפְסִיק דּוֹמֵעַ

?לַחֲלֹם, לִשְׁאֹל לְהֵעָנוֹת

הוֹ, שֶׂכֶל קַר, מָתַי כְּבָר תִּתְיַגֵּעַ

?הַכֹּל לִשְׁלֹל, הַכֹּל לִשְׁעֹט

?מָתַי כְּבָר בֵּינֵיכֶם שָׁלוֹם יִשְׁכֹּן וָשֶׁקֶט

...אֲנִי חוֹלֶה, עַיֵף וּמִפְּצַעַי דָּם זָב

נִבְזִים כָּל הַסְּפֵקוֹת! נַפְשִׁי לִחְיוֹת חוֹשֶׁקֶת

!וְאֶת הָאַהֲבָה אֶשְׁאַל, אֲפִלּוּ הִיא כָּזָב