אדר תשע"ב

בִּשְׁעַת שִׁבּוּשׁ אוֹ תַּקָּלָה

תָּמִיד הָיְתָה לָךְ כָּאן מִלָּה.

בְּיוֹם סַגְרִיר, בְּחֹם וָקֹר

הִגַּעְתְּ מִיָּד כְּדֵי לַעֲזֹר.

בְּאֵין מָקוֹם, לְמַעֲשֶׂה,

הֶחְלַפְתְּ כָּל יוֹם חָדָשׁ כִּסֵּא.

אָמְנָם הָיָה זֶה דֵּי מֵבִיךְ

אַךְ לֹא יָצְאָה תְּלוּנָה מִפִּיךְ.

יָצְאוּ רַק סִפּוּרִים רַבִּים

עַל בַּעֲלֵךְ, עַל הַנְּכָדִים.

וּבָךְ רָאִינוּ בְּהֶחְלֵט

דֻּגְמָה שֶׁל סָבְתָא לְמוֹפֵת.

עֲבַדְתְּ קְצָת,

תְּקוּפָה קְצָרָה,

אַךְ לֹא מְעַט

תְּהִי אַתְּ לָנוּ  חֲסֵרָה...